סופמשחק / אילן וייס  

הוּא נָטַשׁ
אֶת עֵינָיו. פָּשׁוּט הִשְׁאִיר
אוֹתָן
עַל הַשֻּׁלְחָן
בַּכִּיּוֹר הוּא הִשְׁאִיר אֶת הַיָּדַיִם
בָּרְאִי – אֶת רוּחוֹת הָרְפָאִים
אֶת הָרַגְלַיִם – עָמֹק בָּאָבָק שֶׁבָּאָרוֹן
בַּכִּיסִים- מַפְתְּחוֹת, תָּאֵי-עוֹר מֵתִים, אֶת הַזְּמַן הָאָבוּד, כַּרְטִיסִיָּה יְשָׁנָה
אֶת הַשָּׂפָה הַמִּלִּים
הוּא שָׂרַף בַּעֲרֵמָה קְטַנָּה בַּכִּיּוֹר
אֶת הַדָּם שָׁטַף בָּאַסְלָה
אֶת הַלֵּב הִכְנִיס לְמַעֲטָפָה וְשָׁלַח לִכְתֹבֶת בִּלְתִּי יְדוּעָה לְלֹא שֵׁם הַשּׁוֹלֵחַ
אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת הוֹצִיא לְהוֹרֵג הֶעֱמִיד לַקִּיר בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית
אֶת הַחֲלוֹמוֹת שִׁסֵּעַ בְּסַכִּין מִטְבָּח
נִכְנַס וְהִתְקַפֵּל פְּנִימָה כְּמוֹ בְּמִזְוָדָה
הִצְהִיר עַל עַצְמוֹ בַּמֶּכֶס כְּנוֹסֵעַ סָמוּי
עַכְשָׁו הוּא יָכֹל לְאִטּוֹ לִנְסֹעַ
חָבוּי וְסָמוּי מֵאֲחוֹרֵי כְּלוּם וֱשוּמְדָּבָר
עֵינֵי הַפָּרָג שֶׁל הַסְּתָו.

,

מעבר לפינה: עדה ק

תגיות: ,

12 תגובות »

  1. התרשמתי מאוד מן הכתיבה, שיר חזק,תודה

  2. השורה האחרונה מפתיעה בסגנונה ובמשמעות שבתוכה.
    גרמה לי מיד לקרוא את השיר מההתחלה.

  3. לאילן,
    מצטערת, אך לדעתי, הגיבור הוא רוצח איברים ונפשות בכל מובנה של המילה. היצ’קוק היה מתחבא לידו.
    ובאמת, איך מתחבר המשפט האחרון “עיני הפרג של הסתיו” ליתר מילות השיר? למחבר הפתרונים.

  4. הקצב מצוין, יש עלילה ומתח, כמו תעלומה בלשית.
    ממה שאני מבינה מהטקסט, יש כאן דו משמעות: גם האדם מדבר על עצמו כנוסע סמוי בעולם, מפוזר איברים, מיואש או לא מוצא את עצמו, חסר מיקוד וגם יתכן ומדובר בהרחת סמים, כי אולי הוא פיזר את ‘איבריו’ של הפרג, של הצמח, והבריח אותו כנוסע סמוי בלתי לגאלי בעליל….

  5. מעולה.

    אכן סופמשחק בתחושה.

  6. מאוד אהבתי את השיר, אבל יש בו תו אחד של בוסר: הרעיון נהדר אבל הפך קצת לרשימה. האם כדאי להרחיב, ולשבץ את הרשימה ברעיונות אחרים? או אולי לצמצם – לזרוק כמה איברים ממנה?

  7. אוסיף משהו.

    לקריאתי,
    מעין סיפור מסגרת, בשירה הפרוּזהּ הזאת.
    יציאה מתוך הגוף הכרות
    מתוך העצמיות
    להזרה.

    “הוּא נָטַשׁ
    אֶת עֵינָיו. פָּשׁוּט הִשְׁאִיר
    אוֹתָן
    עַל הַשֻּׁלְחָן
    ———-

    חָבוּי וְסָמוּי מֵאֲחוֹרֵי כְּלוּם וֱשוּמְדָּבָר
    עֵינֵי הַפָּרָג שֶׁל הַסְּתָו.”

    תודה.

  8. דקונסטרוקציה של בן אנוש. מזל שהאדם הוא יותר מסך הכל אבריו ולו(בשורוק) “עיני הפרג של הסתיו”. מעניין ועוכר שלוה. תודה.

  9. נותר לנפשו פרורקת האיברים.כתיבה פרוזאית נסגרת לפנץ’ ליין פואטי, הרלבנטי לשורת הפתיחה, יפה מאד

  10. שיר מעניין ודימויים חזקים. הרשימה קצת ארוכה מדי לטעמי, אפשר היה לוותר למשל על הדם ועל החלומות (השורה עם הזכרונות מספיק חזקה). השורה האחרונה מעניינת אבל היא לא מתחברת לי לשיר.

  11. גם לדעתי הרשימה ארוכה. בתחילת השיר הרגשתי וואו וככל שהרשימה התארכה ההתלהבות פחתה, חבל.
    לשיר פוטנציאל נהדר וצמצום יעשה לו רק טוב.

  12. מצאו חן בעיניי הנחישות, ההחלטיות והמקצב הבלתי מתפשר של מה שנראה אולי כהכנות עצובות לפרידה אחרונה כלשהי. יש משהו ששובה את הלב בניגוד בין שני הדברים, ואפילו מוסיף להם קריצה קטנה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.