יחסים / ענת קוריאל  

לצ. ל.

כְּשֶׁגַּרְתִּי בִּרְחוֹב לֵוִי אֶשְׁכּוֹל
מִדֵּי יוֹם
פָּקַד אֶת חַלּוֹנִי עוֹרֵב,
בְּחֶלְקֵי מָזוֹן הִכְתִים אֶת הָאֵדֶן.

לְאֹרֶךְ הַיּוֹם,
מַבָּטִי חִפֵּשׂ אֶת הָעוֹרֵב שֶׁהוֹפִיעַ אֶצְלִי
בְּשָׁעָה קְבוּעָה.

בִּימֵי הַקוֹר הֶבֶל עָלָה מִמַּקּוֹרוֹ וּמִפִּי.

הוּא לָמַד לְחַקּוֹת אֶת קוֹלִי בִּנְעִימָה
שֶׁהֻנְעָה בָּרוּחַ
מֵהָעֵץ הַגָּבוֹהַ הַיְשֵר אֵלַי.

הָיוּ בֵּינֵינוּ יַחֲסֵי דִמְיוֹן:
הָעוֹרֵב חָמַד אֶת מִנְהָגַי, בָּבוּאָתִי,
וַאֲנִי הִתְחַמַּמְתִּי בַּחֲמִימוּת צִפּוֹרִית.

,

מעבר לפינה: תאום / תמי קאלי

תגיות: , ,

12 תגובות »

  1. השיר יפה, ממוקד ומדויק. תודה.
    ואף על פי כן ואולי בגלל זה אני מרגישה צורך לתקן.

    - שֶׁנָעָה בָּרוּחַ (בית רביעי – שורה שנייה)
    - הָיוּ בֵּינֵינוּ יַחֲסִים: (בית חמישי שורה ראשונה)
    - וַאֲנִי הִתְחַמַּמְתִּי לְאוֹרוֹ כְּצִפּוֹר. (שורה אחרונה של השיר)
    בברכה, רוחה

  2. מפגש קסום ושמיימי, אהבתי מאוד!

  3. יופי של שיר
    לא הייתי משנה אף מילה .
    כי זה השיר שלך .

    שוב , אהבתי כל מילה .
    מלא קסם .

  4. שיר יפה ומיוחד

  5. אפשר לעוף כעורב עם שירך.
    “הוּא לָמַד לְחַקּוֹת אֶת קוֹלִי בִּנְעִימָה
    שֶׁהֻנְעָה בָּרוּחַ” – ואני שומעת את הנעימה נעה ברוח, לרגעים אפילו נשארתי בנעימים באוויר.

  6. מצא חן בעיני ההתקרבות של העורב לאדם. ייתכן ובשיר זה האדם האציל בעורב את תכונותיו החיוביות. הרי הוא נחשב לעוף רע המשמיע בקריאתו “קרע, קרע” (רק רע, רק רע), ואתה לימדת אותו לחקות את קולך והוא חמד את מנהגך ובבואתך.
    יפה.

  7. אהבתי את המפגש, מתואר יפה ועדין.
    בעיני השורה “היו בינינו יחסי דמיון” מיותרת – השיר מדבר בעד עצמו, אין צורך להסביר.

  8. נזכרתי בשיר על יונה בחלוני…
    שימוש מקורי בציפור בכלל ובעורב בפרט – חמימות ציפורית.
    חשבתי על הבדידות האנושית ועל הצורך האנושי בקשר ואיך אפשר למצוא אותו גם במקומות לא אופייניים.
    תודה
    תמר

  9. אהבתי.

  10. שיר יפה, מביא להרהור כמה אנחנו, בני האדם והחיות בכל זאת קרובים.
    מפתיע הקשר עם העורב הלא כל כך אהוד בדרך כלל.
    לדעתי הניסוח בשורה ”מַבָּטִי חִפֵּשׂ אֶת הָעוֹרֵב שֶׁהוֹפִיעַ אֶצְלִי” מסורבל

  11. שיר מלטף ועדין כמו מפית רקומה. הרקמה מדוייקת להפליא

  12. שיר נהדר. וחמימות ציפורית בין עוף למשורר/ איך כתב המנוח נתן יונתן

    “האדם כמו ציפור כל עוד נפשו בו שר. הנה שרת. ואני מוחה לך כפיים.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.