פגישה עם חמוטל במשכנות שאננים / תמרה אור סלילת  

פִּתְאוֹם, בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם, הַבָּשׂוּם, הַמּוּעָר פַּעֲמוֹנִים
רַקָּפוֹת וְאֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית, מוּל חוֹמוֹת הָעִיר הָעַתִּיקָה
הִיא מְסַפֶּרֶת עַל בְּנָהּ הַצָּעִיר, הַמֻּכְשָׁר, הַמּוּסִיקַאי הָרָגִישׁ
וַאֲנִי חָשָׁה כֵּיצַד נִמְתָּחִים בִּי מֵיתְרֵי הַלֵּב.
הִתְאַבֵּד. בֵּן 16. מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי
אַהֲבָה נִכְזֶבֶת. הִיא מָצְאָה אוֹתוֹ. לִפְנֵי 20 שָׁנָה
קוֹלָה אֵינוֹ רוֹעֵד. אֲנִי מְגִיפָה תְּרִיסֵי עֵינַי, צוֹלֶלֶת
פְּנִימָה אֲבָל קוֹלָהּ רוֹדֵף אוֹתִי מִבַּעַד לַחֲרַכִּים
וְהַמִּלִּים מְרַצְּדוֹת בְּאֵשׁ שְׁחֹרָה. דָּם
רָאָה יַעֲקֹב בִּגְבִיעוֹ, בְּצַלַּחְתּוֹ, דָּם עַל הַשָּׁטִיחַ
(הַשָּׁטִיחַ הַמְּקֻלָּל הַזֶּה שֶׁקָּבַרְתִּי בַּגִּנָּה
אֲבָל הוּא הִמְשִׁיךְ לָצוּץ כָּל הַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁהוּא צָץ לִי כָּאן)
וְהַסְּוֶדֶר שֶׁלֹּא סָרְגָה לוֹ עֲדַיִן מֵצִיף אוֹתָהּ בְּרִגְשׁוֹת אָשְׁמָה
(עַל מַה, עַל מַה נִפְרַמְתַּ לִי מֵאֲרִיג חַיַּי)
לִבִּי מִתְחַבֵּט, שׂוֹרֵט בִּפְרָאוּת בְּצַלְעוֹתַי, לָצֵאת, לָצֵאת
עַכְשָׁיו דַּי, אֲבָל הִיא מַמְשִׁיכָה
וְכָל מִלָּה שֶׁלָּהּ חַנְקָן נוֹזְלִי עַל פָּנַי.

,

מעבר לפינה: משקפת / מיקי הראל

תגיות: , ,

9 תגובות »

  1. הנורא מכל – בן שהתאבד, אם יש דבר כזה – הנורא מכל.
    שיר עוצמתי שמתאר היטב את המצב.

  2. איזה עושר חושני בכאב הנורא הזה. יופי שחורך את הקרביים. שלא נדע כזה.

  3. נורא מכל ולו לא ידעתי מנסיון במשפחתי, אולי הייתי יודעת זאת רק משירך הממחיש אובדן וכאב בעוצמה של חומצה מעכלת, אכן קשה ונורא

  4. השיר שלך עורר בי תגובה כפולה של לבי הנחמץ ומתכווץ והמתרחב מול היופי הנורא..

  5. שיר מעולה. משוררת מחוננת.

  6. חורך ומפחיד. שיר מרגש ועוצר נשימה

  7. תודה על כל התגובות. קשה לשחרר שיר כזה אל העולם, אולי אפילו קשה יותר מאשר לכתוב אותו, אבל אני מאמינה שצריך לעמוד באומץ מול העולם, גם בכאב. תודה על הרגש שהתעורר בכם וחיבר אותנו…

  8. שיר שקשה לעכל.
    חנקן נוזלי על פנינו.

  9. כמה כאב ?????

    אלוהים .

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.