* / אורנה וייס  

גּוּפי מַצָּע לִנְבָגִים. לְרִמּוֹת
וּלְכֹחָהּ הַמְּתַעְתֵּע שֶׁל הַהַשְׁלָמָה.

,

מעבר לפינה: שחורימסגולים / אליס אברמוביץ

תגיות: ,

14 תגובות »

  1. חזק מאד ומצומצם מאד, אולי מדי מצומצם..

  2. לא יודעת אם זה “שיר”. ולא אכפת לי. זה יפה ונוגע ואני אוהבת את זה!

  3. מאד יפה

  4. אוי זה חזק מאד! אוהבת מאד. התחברתי.
    תודה לך!

  5. כמו בטיפת מים – עולם ומלואו במילים ספורות.

  6. תודה רבה לכל התגובות מחממות הלב.

  7. מעולה!
    זה שיר שמעורר מחשבות.

  8. וואו , שיר חזק מעורר מיצי קיבה – מעפר בנו ולעפר נשוב וכבר עכשיו כדאי לנו להשלים עם זה . לא ?

  9. איזבלה- אהבתי את תגובתך :)

  10. לקח אותי לארמז מן התנ”ך
    המצוי
    בשיר מימה”ב, שכחתי כרגע את שמו

  11. זה שיר על מתחת
    שאמור לרומם,
    בחיי שניסיתי
    וגם התאמצתי
    ולא הצלחתי לעלות
    אולי אני סתם אהבל
    יכול להיות.

  12. המנצח בן השניים:- השיר לא מתכוון לרומם ואתה ממש לא אהבל,

  13. אורנה
    עכשיו שתי מלים של רצינות:
    לפי דעתי חסר משהו במעבר בין השורה הראשונה לשניה
    שיהפוך את האמירה המעניינת הזו לשיר. כך היא לטעמי נשארת פרוזאית מדי.

  14. יפה כתבת

    מתאים לכלל האנושות .

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.