* / מעין שטרנפלד  

זַיֵּן אוֹתִי!
מִישֶׁהוּ אָמַר
שֶׁכָּךְ צְרִיכִים לוֹמַר
הַיּוֹם מְשׁוֹרְרִים.

וַאֲנִי בִּכְלָל רוֹצָה
שֶׁנַּעֲשֶׂה אַהֲבָה,
נָשׁוּט בַּבָּנָאלְיָה
וּבָּנָאלְיֶר יָשִׁיר לָנוּ
בְּאִיטַלְקִית מְקֻשֶּׁטֶת
חִיּוּךְ.

,

מעבר לפינה: ביוגרפיית אהבה שנפרטת בשפה דלה / שי הורודי

תגיות: , , ,

6 תגובות »

  1. איזה יופי, הבנאלייר. כמו בגונדולה, בתעלות ונציה. וגם החיוך.
    (גם לדעתי הם לא חייבים).

  2. באהבה כמו באהבה, וזה היה ונשאר בנאלי, ועם זאת שורף וטוב שגם בנלייר ועם חיוך

  3. מקסים!

  4. יפה ומעניין

  5. מתקבל הרושם שהמשוררת מתנצלת מראש על היות השיר הזה בנאלי. לטעמי האישי והלא-קובע, הכאילו התחכמות הזו לא מצילה את השיר ולא מחלצת אותו מהבנאליה. גם לא מטפורת הגונדולייר/בנאלייר אשר באותו אופן, חותמת את השיר בחותם של קיטשיות מופגנת.

    קלישאת ה”אני לא רוצה להזדיין אלא לעשות אהבה” כבר נשחקה עד דק, גם בשירי בוסר של נעורים. לדעתי, שיר שלא מחדש ומוסיף על נוסח נדוש, אין בו את המקוריות הנחוצה כדי להיות ייחודי וטוב באמת.

  6. אהבתי 🙂

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.