ביוגרפיית אהבה שנפרטת בשפה דלה / שי הורודי  

הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ נִפְרֶטֶת בְּשָׂפָה דַּלָּה, בְּלָשוֹן
רָפָה, בְּאִחוּר שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת
הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ מַקְצִיפָה
פֶּה רָדוּם וְהַדִּיאָלוֹג
שֶׁלָּנוּ מָלֵא בִּרְמִיזוֹת מִינִיּוֹת
הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לִרְמֹז
בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל אָלְתֶרְמןָ אוֹ פֶּן
הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ נֶחְוֵית בְּסַחֲבוֹת הַמִּלִּים:
אֲנִי רוֹמֵז
מְצִיצָה
אַתְּ רוֹמֶזֶת
אוֹנְנוּת
הַפֶּה הָרָפוּי שֶׁל יַלְדֵי
שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים
בּוֹלֵעַ אוֹתִי
וְאוֹתָךְ
וְאֶת אַהֲבָתֵנוּ
וּמַחְלִיק אוֹתָנוּ אֶל קֵיבָתָם הָעֲצֵלָה
שֶׁל יַלְדֵי שׁנוֹת הַתִּשְׁעִים
אֲנוּ הוֹפְכִים נִתָּנִים-לְעִכּוּל
הַמִּלִים שֶׁלָּנוּ תְּפֵלוֹת לְמַעַן הַפֶּה
וְהָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ תְּפֵלָה לְמַעַן הַבֶּטֶן.

,

מעבר לפינה: גלית סליקטר ברק

תגיות: , , ,

4 תגובות »

  1. מעולה.

  2. שפה דלה, לשון רפה, פה רדום ורמיזות מיניות – כל אלו חוויות ביוגרפיות של אהבת המשורר וזוגתו (“האהבה שלנו”).
    מה עניין ילדי שנות התשעים לכך? אין לי אלא להסכים עם הכותב בשתי השורות האחרונות של השיר בעניין תִפְלוּת המילים למען.. ותִפְלוּת השיר בכלל, לדעתי.

  3. מעניין הריפיון המיני הזה

  4. רוחה שפירא, אני מניח שאת לא ילידת שנות ה-90 ולא ה-80 ולא ה-70 ולא… אולי שנות ה-40.
    והאמירה הבוגרת דווקא של שי (יליד שנות ה-90) היא על הדלות של השפה שעליה את מלינה, בגבהות לבב רדודה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.