* / איריס קובליו  

iris tshukaz


אקריליק ודיו מעל גבי גלויה משומשת, 2010
,
חזרה לתחילת הגיליון

תגיות: , ,

15 תגובות »

  1. יפה ההתכתבות עם השיר של גרא. זה צריך לבוא יחד.

  2. יפהפה איריס. להיות ילדה ואישה וחושנית ומתמסרת ואור והכול עולה מהציור במתיקות מוחשית.

  3. באמנות החזותית גאיה מצוירת בדרך כלל בשכיבה. כמו “גאיה” שציירה איריס קובליו. אלא ששם היא בדרך כלל אשה מבוגרת ורק חלק מגופה מונח מעל פני האדמה. איריס ציירה גאיה צעירה אך בשלה, בפרישה טוטאלית החושפת אותה תרתי משמע. המתח בין הגדלים, בין הצורה לרקע, הבחירה בגלויה שהיא גודל “ניתן למישוש”, ברקע של פרספקטיבה רחבה של קיטש- שקיעה הופכת את העבודה ליותר מרישום וירטואוזי. היא אמירה מגדרית מעוררת מחשבה על עוצמה ופגיעות נשית.

  4. פשוט יפה

  5. מרשים אותי מאוד!…

  6. מאוד ארוטי, נועז.

  7. מיקום מדויק ליד ולפטמה בקומפוזיציה, וכמובן כתם הערווה הבורדו (כך מתקבל אצלי במחשב) כמו יין, כמו דם…האם זה הצבע?
    הסה”כ אומר לי “נתינה”. כל כולה ליקום.

  8. מרהיב ומרגש!!!
    איזה יופי ובהחלט מרגיש כדואט ומקבל נופח נוסף עם מילותיו של גרא

  9. יפהפה!!

  10. תודה על כל התגובות. חני, אשמח לשמוע עוד על גאיה.

  11. שילוב הרשום עם השקיעה המודפסת על הגלויה מאוד מוצלח.
    הרישום כשלעצמו לוקה בחסר: כפות הידיים, כפות הרגליים , והפנים רשומים בגסות, הקו כולו לא מספיק רגיש.

  12. http://www.theoi.com/Protogenos/Gaia.html

  13. והנה המחשה לכך ששירים מסוימים וציורים מסוימים מסוגלים ללכת יד-ביד ולהפרות זה את זה.

  14. יש בציור תחושה של חופש ומרחב.

  15. מעבר להערות הנכונות של יונה מוסט, בולטת כאן הסתכלות נשית נרקיסיסטית ומתייפה, מציגה לראווה משהו שאינו ייחודי כלל. זאת בניגוד לציור של קורבה (מוזכר בהערות לטקסטים הקודמים) המתאר בדייקנות כירורגית ערווה השייכת למישהי מוגדרת. דרך ציור כזה הוא מסגיר את עניינו העמוק, הקסום בבעלת ערווה זו. אנו חשים מציצנים במערכת יחסים.
    הסיפור המתואר בגלויה זו – דל ומשעמם.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.