לפעמים / מנואל (מנל) פורקאנו  

De vegades / Manuel (Manel) Forcano
מקטלאנית: איתי רון

לִפְעָמִים אַתָּה עוֹלֶה בְּזִכְרוֹנִי
כְּעִיר הַנִּשְׁקֶפֶת מִן הַיָּם:
בַּתְּשׁוּקָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ,
אוֹ כְּמוֹ הַיָּם הַנִּגְלֶה בֵּין רְחוֹבוֹת שֶׁל עִיר:
בַּתְּשׁוּקָה לִטְבֹּל בּוֹ.

לִפְעָמִים זִכְרְךָ מִתְעַצֵּם בִּי
כְּעִיר הוֹרֶסֶת חוֹמוֹתֶיהָ
וּרְחוֹבוֹת חֲדָשִׁים נֶחְצִים בָּהּ
נוֹשְׂאִים אֶת שִׁמְךָ
וְאֶת שְׁמִי.

לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹכֵחַ שֶׁהָלַכְתָּ
וּמַמְשִׁיךְ לְהָשִׂיחַ עִמְּךָ כְּעִם רַמְזוֹר
הַמּוֹסִיף לְהַחְלִיף צְבָעָיו
בִּרְחוֹב נָטוּשׁ.

לִפְעָמִים אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁהַמָּקוֹם הַיָּחִיד בּוֹ יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת בְּלִי הַיָּם
הוּא גּוּפְךָ.

לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹכֵחַ אוֹתְךָ
כְּעִיר שֶׁעִם לַיִל
אֵינָהּ רוֹאֶה בִּשְׁחֹר יַמָּה.

גַּם אַתָּה הוֹלֵךְ וְשׁוֹכֵחַ אוֹתִי
כְּנָמָל שֶׁכָּל יוֹם פּוֹחֲתוֹת בּוֹ הַסְּפִינוֹת,
שֶׁפּוֹחֵת בּוֹ הַיָּם מִדֵּי יוֹם.

,

מעבר לפינה: עדה ק

תגיות: , ,

7 תגובות »

  1. זה יפה. אני מתחברת מאוד לשפה הרגשית הזו שהים הוא מרכיב חשוב בה.

  2. למרות שאני רואה בנקודות רבות את עקבות התרגום המקשה על זרימת השיר, עדיין הוא מרגש ויפה מאד בעיניי..

  3. מרגש, יישר כוח!!!

  4. זה יפה – בעיקר אהבתי את הבית השלישי ואת הבית האחרון. ספינות ונמל מתאימים כל כך להמחיש געגוע – והרמזור שממשיך להחליף את צבעיו ברחוב הריק הוא התגלמות הבדידות העגומה. מעניין גם האופו שבו שני הצדדים (“אני”/”גם אתה”) מוצגים כנטושים – וזה בולט במיוחד בעניין עם הרמזור.

  5. כמה יפות התמונות בשיר, חיות ומכאיבות: חילוף המבט בין העיר לים בבית הראשון, השחור המאחד את העיר והים, ובעיקר תמונת הרמזור…

  6. איתי אתה תורם רבות לקצר העט, מפגיש אותי כקוראת עם שפה שאין לי בה מושג.
    לעורכים, כדאי שיהיו עוד תרגומים (רצוי טובים).

  7. הרמזור שבבית השלישי כאילו סוטר על הפנים ומזכיר שיתכן ומדובר בשיר אורבני, אבל חלה שוב תפנית והגעגוע משתלט על הכל.
    יפה, אהבתי מאד.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.