יתוש / אילן בושם  

יַתּוּשׁ קִרְטַע לְיָדִי עַל שֻׁלְחָן,
כִּמְעַט וְלֹא מֻרְגָּשׁ.
מִי אֲנִי לוֹ בָּעוֹלָם וּמָה הוּא לִי?
שֶׁבַע פְּעָמִים וָפַעַם בָּא לִי לְהַכּוֹתוֹ
,,,אַךְ בְּכָל פַּעַם נִרְתַּעְתִּי מֵחָדָשׁ.

,

מעבר לפינה: במרפסת / אליעז סגל

תגיות: ,

8 תגובות »

  1. השבע זה אזכור לאגדת האחים גרים עם שבעת הזבובים?
    יפה מאוד השיר.

  2. זה מתארגן היטב עם השיר הבא בגיליון. יש להניח שבשביל היתוש, “אני” הוא כמעט אלוהים – אבל יפה שאלוהים בכל זאת חושב שבע פעמים לפני שהוא מכה.
    ללי: נדמה לי שאני זוכרת את ה”שבע פעמים” ממכתבים שמקורם בעולם העתיק, שפותחים בהבעת הערצה כנועה, משהו בסגנון “לרגלי אדונִי שבע פעמים ושבע פעמים נפלתי”.

  3. לעדה ק.

    מוטיב השבעה והשלושה שגור בסיפורי העם
    כאחד המאפיינים שלהם.

    והשיר מעולה בעיניי
    הרגשתי אותו

  4. בהשואה לשיר הזה, השיר על מות השען – אמנם חיקוי אבל פנינה ממש

  5. יש כאלה שגם לא הורגים תיקנים מאותה סיבה.

  6. גליה,
    רחל כתבה-

    “יד ענקים נלוזה… מתבדחת שמה לְאַל…”
    (לא ציטוט מדויק)

    צרפי את השיר כאן(עם היתוש)
    לשיר השכן (עם המטלית)
    וקבלי אותו רעיון

  7. “זדונה” כמובן

  8. מזדהה לגמרי, בעיקר ברצון לחסל וההימנעות. אז אני מבקשת ממישהוא אחר…
    יפה אהבתי ואוהבת התייחסות באמנות לחרקים.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.