אביב נובט / טימה בז  

מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה, עֲנָנִים מְקַבְּלִים סֹמֶק וָרֹד
לְמַרְגְלוֹתָיו
- הַחוֹף אָפֹר - עֲרָפֶל תָּלוּי עַל עִיר נָמָה
צַמֶּרֶת עֵץ חָרוּב בְּחַלּוֹנִי, נָעָה בְּרַכּוּת -
כמו בִּתְפִלָּה אִינְטִימִית
הַשָּׁמַיִם הוֹלְכִים וּמִתְבַּהֲרִים.

וְאָבִיב נוֹבֵט בִּי
מַקְפִּיץ אֶת פְּסִּיעוֹתָי
בֵּין עַנְנֵי רוּחַ
אֲנִי טוֹוָה אֲרִיגֵי קַיִץ שְׁקוּפִים
בִּדְמָמָה מַקְשִׁיבָה לִלְחָשָׁיו
אוֹרֵג חִידוֹת
דּוֹגֵר מִלִּים
מַאֲזִין לַעֲבָרוֹ
נִגּוּן מִתְמַשֵּׁךְ.

,

מעבר לפינה: בכל פרידה יש מטעם המוות / רוחה שפירא

תגיות: , ,

24 תגובות »

  1. עדין עדין

  2. יפה.

  3. נוגע בחוטים הדקיקים של הלב

  4. ענבל – אני מאד מודה לך.

  5. צביה – תודה.

  6. אפרת – שמחה שנגעתי – תודה

  7. שיר ענוג.

  8. לכאורה ריאליזם לירי ענוג. כך ברמת התחושה הכללית. אבל “איפשהו”, אולי בגלל בעיות דקדוקיות ותחביריות – מאבדים את הקשר לנושא התיאור. חבל. לא נראה שהכוונה היתה לאבסטרקט לירי.
    http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=592

  9. ניגון ציורי מקסים
    בתהליך הדדי בין הנוף לדוברת
    הוא בה
    והיא בו

    מאוד אהבתי

    זיוה

  10. התבלבלתי קצת בכיוונים בין הגבעה והחוף, אבל יפה בעיניי התיאור המעודן של הזריחה – במיוחד הערפל התלוי על העיר הנמה, צמרת העץ בחלון, ואריגי הקיץ השקופים.

  11. אני תמיד התאהבתי באביב, אין כמוהו.

  12. נביטת אביב יפהפייה!

  13. אני מבקשת להציע:

    נביטה

    מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה עֲנָנִים בסֹמֶק וָרֹד
    לְמַרְגְלוֹת הַחוֹף האָפֹר – עֲרָפֶל תָּלוּי עַל העִיר
    צַמֶּרֶת עֵץ חָרוּב בְּחַלּוֹנִי, נָעָה בְּרַכּוּת -
    הַשָּׁמַיִם הוֹלְכִים וּמִתְבַּהֲרִים.

    וְאָבִיב נוֹבֵט בִּי;
    פסיעותיי מקפצות בֵּין עַנְנֵי רוּחַ
    אֲנִי טוֹוָה אֲרִיגֵי קַיִץ שְׁקוּפִים
    בִּדְמָמָה מַקְשִׁיבָה לִלְחָשָׁיו
    כשהוא אוֹרֵג חִידוֹת
    הוגה מִלִּים
    קשוב לַעֲבָרוֹ.

    כאמור, זו רק הצעה. כי הרגשתי שהשיר גדוש וקצת הלכתי לאיבוד (למשל: אני לא מכירה תפילה שאיננה אינטימית. או “דוגר מילים” – לא אהבתי את המטאפורה, לא “ראיתי” אותה, לא הייתה ברורה). ניסיתי קצת לדלל את העומס ולהפוך את השיר לקונקרטי יותר. זהו רק ניסיון, בבקשה לא לכעוס על ההתערבות הבוטה……………

  14. רחל – תודב

  15. זיוה גל – בודלר באמת אמר -
    מה שחשוב בשיר – זה הניגון. תודה לך.

  16. גליה – האביב, לידה מחדש לא רק בטבע.

  17. לוסי – מודה לך מאד.

  18. לילך גליל – לא, זה לא אני, זה לא הקול שלי.
    כאן לא סדנה – אני לא יודעת אם מותר
    לשחק עם שיר…

  19. שיר עדין כמו ציור בצבעי מים…
    (אגב אני דווקא אהבתי את הנגיעות של לילך בשיר, הסוף הרבה יותר תמציתי כך).

  20. לילך גליל יקרה,

    את השיר שפרסמת בזמנו בזוטא
    מאוד אהבתי: “ארוחת בוקר”

    את העריכה שלך לשיר הזה
    מאוד לא אהבתי.

    לדעתי, כתבת רשימה עיונית-
    וכל הקופצנות, החולמנות, המעורבות
    בנוף
    הקצב והייחוד בכתיבה
    של טימה נעלמה כלא הייתה.

    לדעתי
    השיר מצויין כפי שהוא.

    תודה זיוה

  21. רק שתי מלים לעניין ה’מותר’ וה’אסור’ – הכל תלוי, כמובן, ברצונו של הכותב. אני מאמין ששיר לעולם אינו ‘גמור’ – גם אם יתפרסם בכתבי עת ובספרים תמיד יוכל המחשב לשוב אליו ולשנותו. עם זאת, יש מי שאוהבים לקבל הערות עריכה בפורום כזה ויש מי שלא, והכל תלוי בכותב עצמו.

  22. רונן, נכון שאין שיר שהוא מושלם, אפילו לא
    אצל משוררים מוערכים; לדעתי לא כל אחד רשאי
    לקחת שיר ולערוך אותו. את לילך אני לא מכירה
    לא יצא לקרוא משהו שהיא כתבה, למרות זאת
    אם העריכה הייתה לרוחי הייתי מקבלת.

  23. יופי שנוגע בנימי הלב .

  24. דבורה – אני מאד מודה לך.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.