אמאורי / חני ברוכין  

imauri

תצלום שחור-לבן, 19X28 ס”מ, תיעוד של ‘פסל גוף’

,

חזרה לתחילת הגיליון

תגיות: , ,

10 תגובות »

  1. עד שהסביבה מסתגלת לבטן או הבטן לסביבה…

  2. לגלי הקימורים העיליים בגוף ובקפלי הבד התחתונים רכות מרגיעה
    אבל הבטן הזקוקה לתמיכה והפנים הלוטות בסבל מושכות את העין והלב
    אל הקושי המתוח עד קצה גבול היכולת ומשווע לעזרה
    תמונה יפה ומתעתעת באסתטיות הנקייה שלה

  3. צילום מעניין. מעורר מחשבות על החפצת נשים, ובעיקר נשים הרות שהופכות לסוג של “רחם מהלך”.

  4. הסתירה האיומה והטראגית שהכניסה הדת המונוטאיסטית בין יצירת החיים ובין החטא של המין וחשיפת הגוף.
    האם היא בהליך האנושי המרגש והחשוב ביותר – יוצרת חיים אבל היא רק כאילו משוחררת. והיא לא : היא לבושה בקפידה ומסתירה את פניה

  5. הצילום מלא וגדוש משמעויות וסמלים .
    ובעיני הוא מרתק .בפרט שצולם להבנתי לפני הרבה שנים ( יותר מ 20 )
    יש בו סמליות של הקורבן ( האשה ,האם )כמו הזבח לעולה.
    יש בו את (כבר הוזכר ) הרחם המשמשת את הגבר לפרו ורבו .בעיקר הבד הלבן המשתפל בתוך הנוקשות של הרהיט מסביב .
    יש בו את האנונימיות הנקבית , ובלבד שהיא ממלאת את תפקידה ( הולדת ילדים )
    יש בו את הניגודיות של הטמא ( האשה ) הלובשת שחור לעומת הבד הלבן – המחכה לתינוק הטהור שיוולד .
    ויש גם הרבה קבלת הדין , קורבן מרצון לדרישות של הסביבה , הסתגלות למבנה עליו שוכבת האשה , אדפטציה של המקום לגוף ןךהפך .
    יש פה בודאי עוד הרבה סמלים שלא ראיתי .
    צילום מעניין .

  6. נפלא

  7. קשה לצפות ועם זאת אינני יכולה להפסיק. דימוי בעל עוצמה שמפעיל עלי כאב עצום משום מה. המתח שבו שרוייה האשה – להחזיק כך את הגוף, את ההריון. כמה כאב יש בנשיאת ההריון הזה. כל מילה מסוג השבח כמו נפלא, נהדר, יפה וכד’ לא תתאים כאן. ובכל זאת הדימוי אכן כזה הוא. כבוד!

  8. אין קיום לשחור בלי לבן ואין לקשת בלי הזוית. הין והיאנג מושלם.
    אהבתי .

  9. אכן (כפי שאמרו לפניי),פסל-גוף-קרבן, בשחור לבן(המשמעות הניגוד שבו).
    תנוחה כמעט בלתי אפשרית, הדורשת מאמץ הרואי להחזיק את הגוף כנגד חוק הכובד וחוק הטבע של האמהוּת, המרפדת ומרככת את הבור, המערה, הקן, הרחם – הקשת המעגלת את מחזור החיים והמוות.
    ה -פסל-גוף עובד בשני מישורים מנוגדים; ברוך ובגמישות של הגוף הנשי, האמהי – ובפחד מפני הלא נודע, הכאב הפותח ומכווץ את כל שרירי הגוף.
    אפשר לחוש אותו נושם בכאב את יעודו. עבודה חזקה ומרגשת.

  10. עבודה ממש מעניינת שמדגימה את תהליך ההפרדות שמתחיל עם התקדמות ההריון ומודגם בהתאמה בחצי העיגול שנותר ריק תחת חצי העיגול ההריוני והמלא. במקרה זה התהליך כפול- היות ונדרשו שנים להיפרד מהפרטיות של היצירה. מחכה ומצפה לעוד יצירות.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.