* / דידו (ש. דידובסקי)  

בִּמְלֹאת לְנֶכְדוֹתֶיךָ הַקְּטַנּוֹת
אַרְבַּע שְׁנוֹת חַיִּים
אֲנִי חוֹשֵׁב עָלֶיךָ.

עַל קִיּוּמְךָ הַמִּתְמַשֵֹׁךְ כְּמֵת
עָשׂוֹר וְיוֹתֵר, עַד עוֹלָם.
עַל בְּנוֹתַי, אֵיפֹה הֵן הָיוּ
טֶרֶם נוֹצְרוּ בְּבֶטֶן אִמָּן.

הָיִיתָ שָׂמֵחַ לִרְאוֹת.

,

מעבר לפינה: בת לאט / עמית מאוטנר

תגיות: ,

10 תגובות »

  1. השיר הזה נראה קטוע, חסרה בו איזו אמירה שתסיים אותו בצורה ראויה לציון ותעניק לו משמעות. חבל!

  2. מצטרפת לדעתו של איתי. אכן, חבל.
    חבויה כאן אמירה קשה מאד על אב, אך אינה מפותחת ואינה משכנעת.

  3. השיר היה ‘יותר גמור ‘ לטעמי , ללא השורה האחרונה .

  4. דעתי שונה.מעניין אותי לקבל מכם כאן הצעות לתיקון לפי דעתכם. באשר לי – השיר הזה שלם בעיני. זה המקום להעיר שהשיר נשלח לזוטא תחת הנושא געגוע. יתכן שקריאתו תחת הכותרת בטרם היות משנה זוית ראיה/קריאה.

  5. אני חייבת לומר שהשורה האחרונה דווקא יפה בעיניי, והיא גם נוגעת ללב כסיום של שיר המתייחס לסב שלא זכה לראות את נכדותיו. על כל פנים, כך הבנתי אני את הכתוב כאן. יש כאן, אגב, גם עניין נוסף, של “החיים שלפני החיים” של הבנות – ואם המחבר אומר שהשיר נכתב כשיר-געגוע, הרי שהגעגוע הוא כפול: גם אל הסב המת, וגם אל הקיום שלפני החיים (ברוח השירה הרומנטית האנגלית).

  6. אני מוצאת את השיר נקי ונכון ופותח שאלות קטנות רבות. הרבה במעט.

  7. זה שיר זה?

  8. השיר נפלא בעיני.
    פשוט, נקי ונוגע ללב.

  9. שיר עצוב ויפה.
    נוגע במהות הקיום האנושי, בתודעת הצמיחה אל ומתוך המשפחה ומכאן גם
    בגעגוע הכואב של החסר ברצף החיים.

  10. קראתי את השיר וגם חלק מן התגובות.
    אותי, מהמקום האישי שלי, זה ריגש.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.