חיבוק / תמר רז  

אֲנִי מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ
הָרֶחֶם שֶׁלִּי מִתְכַּוֵּץ בִּכְאֵב
עַצְמוֹתַי מִתְרַכְּכוֹת
גְּבוּלוֹת הָעוֹר שֶׁלִּי
שֶׁלְּךָ
נֶעֱלָמִים
אֵיךְ אַתָּה
מִתְקַיֵּם בֶּחָלָל הַחִיצוֹן
לִי
עֲדַיִן לֹא מְאֻחָר מִדַּי
אֵלֵד אוֹתְךָ פְּנִימָה
אֵלַי

,

מעבר לפינה: אמאורי / חני ברוכין

תגיות: , ,

21 תגובות »

  1. מקסים עד מאוד
    מזכיר לי קצת את השירים של דנה אמיר

  2. ואין כמיהה עזה מזו… תודה שניסחת את זה בדיוק.

  3. יופי של שיר

  4. הכמיהה לאמהות והקשר הגורדי בין אם לבנה. פלא שאנחנו לא מסוגלים להיפרד אחר-כך מאימא? מישהי אמרה דנה אמיר, אכן, כמו בשירים של דנה גם כאן יש קליעה מדויקת להפליא.

  5. אניקראתי את זה כשיר לבן זוג אהוב במיוחד ..
    מדויק חזק ויפה

  6. שיר יפה ומשכנע כל כך…חוויה מוכרת.
    הערה קטנה: הייתי אומרת “הפְּנים” במקום “הרחם”. קודם כל כי זה מקדים את המאוחר ואין בכך צורך, וגם מפני שבעיני זה מצמצם את היקף החוויה.

  7. שיר שכולו אהבה .

  8. תמר, מרגש ונוגע,גם אני קראתי זאת כשיר למישהו אהוב במיוחד.
    נהדר.

  9. זה תיאור יפה של הקושי להשלים עם העובדה שהאיש החדש הקטן הוא יצור נפרד לעצמו מרגע לידתו. קשה להרפות, אף כי חייבים.
    ואהבתי מאד את “החלל החיצון / לי”, כולל ההפרדה של שתי השורות זו מזו.

  10. אני אהבתי מאוד את השימוש במילה “רחם” דווקא כי קראתי את השיר כשיר אהבה ותשוקה למאהב ולא כשיר של אם לבנה, וזה תיאור חזק מאוד של תשוקה.

  11. יופי של כתיבה,
    את מרגשת לחלוטין.

  12. יפה. דק ומדויק.

  13. רק אני ראיתי בשיר פרידה מאהוב והשתוקקות לשובו?

  14. חיבוק, רחם רחום, עצמות מתרככות – אין גבולות לאהבה. שיר סוחף! תודה.

  15. תמר יקרה,
    שיר מצוין המבטא חיבור אולטימטיבי בין איש לאישה. התשוקה להכניס פנימה היא תשוקה טבעית של אישה כ”מכניסת אורחים” באקט של חיבור מיני חזק. וכאן יש לידה פנימה שזה המרכז הפואטי של היצירה הנפלאה הזו.
    תודה עליו,
    מזי

  16. שיר אדיפלי לא נעים

  17. וזה כל כך אנושי, אני מקווה שלא מתוייג כהפרעה… כי בחרם הגדול של האנושות על המיניות באלפיים השנים האחרונות כבר אי אפשר לזהות מה טהור וטבעי ומה צבוע כחטא בעטייה של שטיפת מוח מסיונרית.

    איך אתה מתקיים בחלל החיצון לי? אני יכול לשמוע איך הזעקה/שאלה הזאת מהדהדת שנות אור קדימה… ואולי זו רק אשלייה של חלל חיצון, תמר? אולי באופן בלתי נראה אנחנו כולנו מחוברים ומתקיימים אלה בחללם של אלה בחללו של האחד ואין שני לו:-)

    איציק.

  18. 1. הי יעל! נעמה לי ההשוואה לדנה אמיר. תודה.
    2. תודה, לי. אכן כמיהה עזה, שמחה שהניסוח מדוייק לך. (ובעניין הרחם, ראי בתגובתי לצביה)
    3. תודה, אליעז.
    4. שמחה שקלעתי, איתי. ושוב נעמה לי ההשוואה. תודה.
    5. שיר אהבה הוא שיר אהבה (: תודה סיוון
    6. תודה, צביה. אני מבינה את הערתך. אני מעדיפה את זה מצומצם, אבל אולי אלו רק סנטימנטים… האמת אחרי שקראתי את תגובתה של לי, יכול להיות שזה מוסיף משהו לקריאה גם כאשר קוראים את השיר כשיר לאהוב ולא לצאצא. אבל תודה בכל מקרה, הוספת לי לשיר.
    7. תודה, דבורה. כולו (:
    8. מיכל, תודה. מישהו אהוב במיוחד, אכן…
    9. כן, קשה להשלים, ולפעמים חיבוק כזה מעורר ממש סערת רגשות… ההפרדה של החלל החיצון/ לי הייתה חזקה גם בשבילי. תודה עדה.
    11. תודה רבה, קובי. גם אתה מרגש בעצמך (:
    12. תודה רבה, לילך.
    13. תודה, רחל. לא, לא רק את (:
    14. תודה רבה, רוחה. אין גבולות.
    15. תודה רבה לך, מזי. כתמיד, את מוסיפה לשירי…
    16. חששחי, תודה. כן זה עשוי להיות גם לא נעים.
    17. שלום איציק! תודה רבה. איזו אינטרפרטציה מעניינת. כיף לי (: ושבת שלום.

  19. אהבתי מאוד!

  20. שיר מקורי ומקסים!

  21. ניצן ויובל, תודה רבה, שמחתי (:
    תמר

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.