וההפך / דנה ג. פלג  

אני יהודיה. במשך אלפי שנים היכינו שורש ואז נעקרנו בכוח, שורשנו נגררים באוויר, מצליפים ברוח בתוכחה, אבוי מה עשיתם לנו הגויים. וגם כשכבר נהייתי ישראלית והיכיתי שורשים במולדתי הציונית, משהו דחק בי לקום וללכת. לכי לך. אני יהודיה. אנחנו תמיד קמים והולכים.

אני ישראלית. אנחנו נלחמים. תמיד נלחמים. היהודים נעקרו בלי מלחמה, רק בהצלפת תוכחה, אבל אנחנו נלחמים. תמיד יש במי לירות, אל מול מי להקים גדר, ממי לפחד שיחזיר אותנו לימי היהודים ההם. ואני נלחמת, בהחלטותיי שלי-עצמי, בתשוקה להישאר, בתאווה לקום וללכת. אני ישראלית. אני נלחמת במבטא, בזהותי הישראלית, בציונות.

אני קווירית. אנחנו תמיד קווירים, מחוץ למעגל, בשוליים. שונאים את המרכז, בועטים בו ורומסים אותו, נלחמים ומתכחשים למלחמה, יוצרים מציאות אלטרנטיבית ועם כל צבעי הקשת שלנו, עדיין הכבשה השחורה שכמהה לחיבוק של אמא ואבא. אני קווירית, מתנגדת למגדר והגדרות, חוצה קווים וטוחנתם זה בזה. אין לי מולדת.

אני סנטה קרוזית ותל אביבית. אני פגאנית וקצת בודהיסטית, אבל לא יהודיה. אני ימנית ביד, ושמאלית בדעותיי. אני יוצרת. אני אמא. אני בת זוג. גופי בית להמוני יצורים קטנים שמעולם לא אראה בעיני החומות-ירוקות. חומרים כימיים שהמדע נתן להם שמות נוסעים בגופי לפי לוחות זמנים בלתי ידועים לי. מלאכים שומרים עליי, כנראה. ואת כל זה אני לוקחת בסוף יוני אל קצה מזרח, יודעת שתמיד כשהגוף בקצה המזרח, הלב מתגעגע לסוף מערב, וההפך. שוב אני עוזבת.

שלושה חודשים אחר כך, בעמדי בפינת הרחובות התל אביביים הקרויים על שם המלך ג’ורג’ החמישי, שנתיניו כבשו את ארץ ישראל ב-1917, ועל שם רבי שלמה יצחקי, גדול פרשני המקרא במאה ה-11, מוליכה את מבטי בקו דמיוני אל הבית בו התגוררתי עשר שנים קודם לכן, נדמה לי שלא היו הדברים מעולם.

,

מעבר לפינה: שסעת / תלמה פרויד

תגיות: , ,

9 תגובות »

  1. הסיפור מעורר בי המון הזדהות.
    כמה הייתי רוצה להיות כל מה שכתוב בסיפור!!
    אבל אני כזו. ולא מצליחה להיות יותר מזה..

  2. איזה כיף. דנה בזוטא.
    ישראלים תמיד אוהבים את המדינה מרחוק. מי כמוני יודע.

  3. מאד יפה ונוגע ללב. תיקון טעות קטנה – כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים היה ב-1917.

  4. דנה יקרה, ברוכה הבאה. את כל כך את…

  5. ככה אנחנו, כל מיני והכל ביחד.
    היהודי תמיד מפוצל, כן? או אולי יותר נכון להגיד, מפוקסל?

  6. תודה, אסף, תוקן. ותודה לכולם על התגובות, מעניין ששיר אישי כל כך נוגע לכל כך הרבה אנשים…

  7. מאוד מהדהד. תודה.

  8. איזה כיף לקרוא טקסטים שלך.
    אהבתי מאוד, ובאופן מפתיע התחברתי :)

  9. משובח.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.