שסעת / תלמה פרויד
צִלְּצַלְתִּי אֶל עַצְמִי.
לֹא הָיִיתִי.
עָנָה לִי מְשִׁיבוֹן בְּקוֹלִי:
אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַעֲנוֹת כְּרֶגַע,
נָא הַשְׁאִירוּ מִסְפָּר טֶלֶפון
וְנִשְׁתַּדֵּל לַחֲזוֹר אֲלֵיכֶם בְּהֶקְדֵּם.
חָזַרְתִּי אֶל עַצְמִי בְּהֶקְדֵּם
וְהוֹדַעְתִּי:
אַל תְּחַכּוּ לִי הָעֶרֶב.
הָלַכְתִּי לְעַצְמִי אַחֵר.
נִשְׁתַּדֵּל לָשוּב אֵלַיִךְ בְּהֶקְדֵּם
רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שֶׁ —
הַמְּשִׁיבוֹן נִגֵּן לִי אוֹת סִיּוּם.
לְעוֹלָם לֹא אֵדַע
מַה בִּקַּשְׁתִּי לוֹמַר
,
שיר יפה מאוד.. מזכיר לי את עצמי שכאני מנסה להתקשר לעצמי ועונה לי משיבון קולי
נחמד אבל משחקי ולא נוגע.
לא בי לפחות..
איזה שיר יפה, ממש עמוק ומעורר מחשבה
יפה ומעניין, מין משחק לוגי. מפריע לי שהמשיבון מדבר בלשון רבים. הייתי נותן לו לדבר בגוף יחיד. השארת ההודעה היא בגופים מתחלפים, תחילה ברבים והמשכה בנקבה. השארת הכל בגוף יחיד היתה עושה את השיר עוד יותר אינטימי ממה שהוא כבר עכשיו.
איזה יופי. וטוב שלא ענית, אז זה כבר הופך לז’אנר האימה.
וריאציה משעשעת על נושא שעלול להיות מסויט למדי. טיפה התבלבלתי באמצע, אבל אהבתי את הסיום.
תלמה יקרה שיר עם רעיון,זה גם חלק מהחיים כשאנו מדברים עם עצמנו ועונים לעצמנו בדרך זו או אחרת, והמכונות מכפילות אותנו, מאיימות
אוי תלמתי. זה גדול. את פשוט נהדרת. האם שסעת היא המילה העברית לסכיזופרניה?!?
לא יודעת אם התכוונת לזה, אבל אני צחקתי נורא. ומצטרפת להערה של אסף מלמעלה, למה המשיבון שלך מדבר בלשון רבים? האם יש עוד אי אילו זהויות שמבקשות למצוא את עצמן.
נשיקות, יקרה. אני מאד נהניתי.
תלמה יקרה, שיר מורכב, הומוריסטי, יפה – אהבתי!
קצת מדע בדיוני כזה ומעורר מחשבה, תלמה.
אהבתי שהמשיבון עונה ברבים (כל ה”עצמי” של הדוברת).
הסוף דווקא אסוף יותר: “לְעוֹלָם לֹא אֵדַע
מַה בִּקַּשְׁתִּי לוֹמַר” – כאן העצמי אחד.
ואגב – סכיזופרניה היא לא פיצול אישיות, פיצול אישיות היא מחלה אחרת,
הרבה פחות נפוצה.
נראה לי כאילו יש קשר או המשכיות בין השסעת ובין שם המשפחה פרויד .
ו’הלעולם לא אדע מה בקשתי לומר ‘ מזכיר לי שלפעמים אני הולכת בהחלטיות לחדר כל שהו ואינני יודעת לשם מה נכנסתי אליו .
שיר מקורי ויפה .
שיר יפה תלמה המבטא את ריבוי האישיויות באדם והנתק התקשורתי ביניהם
מעניין מה פרויד היה אומר על זה 🙂
לא הפריע לי שהמשיבון עונה בלשון רבים, הרי ברור שאת ועצמך השארתם את ההודעה המוקלטת.
כן סקרן אותי אם הם חזרו אליך בהקדם…
שיר מקסים תלמות.
נהדר, מכירה את הפיצול הזה. הקולות האלה כל הזמן בראשי, עונים אחד לשני, מתווכחים, מעירים ומוכיחים…ובא לצעוק להם די ילדים לריב.
אבל זה משהו שאת לא עשית כאן. נותנת לזה מקום ובמה.
קצר וקולע, משעשע ומכמיר לב. כל הכבוד.
נוגע ללב, בתלבושת משעשעת.
אהבתי מאד.
תודה רבה לכל המגיבים בעבר, בהווה ובעתיד(?). התגובות מעניינות ביותר ואני לומדת מהן המון.
תודה מעומק הלב על האירוח ועל ההגשה הנאה – למערכת ‘זוטא’. אהבתי מאוד את הציטוט מיהונתן גפן. לא הכרתי את זה, וזה ממש – בול!!! כל כך מתאים. מרגש. אהבתי גם את העבודה הפותחת, של ארנה גל, וגם השכנים נאים בעיניי. הכותרת ‘אניים’ מקסימה. התמהיל נכון וראוי. נהנית מכל רגע אצלכם ושולחת לכם יישר כוח גדול על עבודתכם המעולה והחשובה.
שיר שנון חד ומלוטש!
אגב עניין ריבוי הקולות הוא חלק מהמהות המתוארת. המעברים הם חלק מהשסעת.