מת מהלך בדירה / שירה ארד  

כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָלַךְ.
מִבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִּם שֶׁלּוֹ רְטֻבָּה
מִצִּחְצוּחַ הַבֹּקֶר
וּכְבָר לַיְלָה.

עַל כָּרִית הַמִּטָּה שְׂעָרה שֶׁנוֹתְרה
מֵחֲלוֹם שֶׁחָלַם (כְּשֶׁעֲדַיִן חָלַם)
וְקוֹנְדוֹם עוֹד מוּנַח
בְּתוֹך פַּח הָאַשְׁפָּה.

,

מעבר לפינה: צולל במים / מיקי הראל

תגיות: ,

15 תגובות »

  1. אוי, זה מכביד בבטן. כל הכבוד, שירה.

  2. הנגיעה בכאב קרירה. מנותקת.
    לא אוהבת שזה כך.. לכן לא אוהבת את השיר.

  3. קשה.. יש משהו בשיר שמשאיר את סימן השאלה, האם המוות פיזי או אחר :)

  4. בעצם ברור שפיזי, לפי המילים “כשעדיין חלם”

  5. מאד אוהבת. זה בכלל לא צריך להיות מוות פיזי, זה יכול להיות שרק האהבה מתה, או נגמרה. כשהרמז לה הוא הקונדום. מרגש.

  6. אאוצ’

    שיר מצויין שירתי

  7. מוות כפול, זה שלו וזה של הצאצאים הפוטנצליים, לא מותיר מקום לאופטימיות.

  8. צמרמורת. במיוחד מברשת השיניים הרטובה. בנאדם צחצח שיניים בבוקר כשעוד הייתה לו סיבה לכך, ועכשיו

  9. כל סימני החיים בשיר, כל כך גופניים .יחד עם הכותרת יוצרים בדיוק את המצב הבלתי נתפס של עיכול ידיעה כזאת, הבהלה האיומה.

  10. כשעדיין חלם. עקבות שהותיר אחריו, אולי מות החלום, מות האהבה?

  11. אני דווקא מעריכה את “הנגיעה הקרירה” כפי שענבל קראה לזה. בעיני זו הגישה הנכונה לכתוב על כאב כה גדול. ככל שהכאב גדול יותר, המילים חייבות להיות מאופקות יותר, אחרת פשוט גולשים למלודרמה סוחטת דמעות.

  12. יפה שירך רגיש ומאופק
    תארת את הנוכחות שבהעדר והיא הכי כואבת

  13. תחושות של אחרי.
    כואב.
    כתיבה נאה.

  14. שיר מעולה לדעתי. מדויק ורגיש.

  15. שיר מרשים, שירה. דווקא הפרטים הקטנים והאיפוק ותחושה של איזו סתמיות של חיים שנגמרו – מעצימה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.