* / אליעז סגל  

טַבּוּרָהּ שֶׁל אִמִּי
מִנְהֶרֶת הַזְּמַן
בַּקַּרְקָעִית תִּינוֹק נָם.

,

מעבר לפינה: מירי  פליישר

תגיות: ,

16 תגובות »

  1. צלול וטהור

  2. שיר עגול, עוברי. מן הטבור נולד זיכרון.יפה.

  3. קצר ומלא
    עכשווי ועתיק יומין

  4. שיוולד- כאן ועכשו!..:)

  5. יפה מאד

  6. נשמע כמו כל העולם כולו. יפה מאוד

  7. סליחה על השבתת השמחה, אבל זה נקרא כמו חמשיר

  8. הטבור כנקודת המפגש בין הפנים והחוץ, הדור הקודם והדור הבא, המציאות והדמיון ובקרקעית של כל הדבר הזה, כמו נבט, התינוק הנם. מעוגל, מהורהר וחם. גורם לי להצטער שאני לא יודעת לצייר. תודה.

  9. שמונה מילים ,
    עולם ומלואו .

  10. מקסים מאוד!

  11. נהדר

  12. השורה על התינוק הנם בקרקעית יפה ושלווה, והיא מעלה את זכרון האפרוח הזעיר הישן בביצתו בקן הציפור של ביאליק.

  13. יפה . אנחנו עדיין שם ולשם נשוב

  14. כמי שממש לאחרונה חווה אובדן אם, אני יכול להזדהות… אליעז, תודה.

  15. תודה לכל המגיבים
    אליעז

  16. מדויק,
    מזוקק,
    וקולע!

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.