אפרסקים / אנה ליפשיץ-אגמון  

“אַתְּ יוֹדַעַת,” אֲנַסֵּה לְהַזְכִּיר לָךְ
“כּשֶׁהָיִיתִי בְּהֵרָיוֹן אִתָּךְ
הָיָה לִי חֵשֶׁק עָצוּם לַאֲפַרְסְקִים.”
מַבָּטֵךְ יִהְיֶה נָבוֹךְ.

זֶה יִהְיֶה עֶרֶב קֵיצִי לוֹהֵט.
שֶׁמֶשׁ מוּבֶסֶת, אֲדֻמָּה
תִּסֹּג לְאַט מֵאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים.
שְׁתֵּינוּ נֵשֵׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת
עִם צְלוֹחִית אֲפַרְסְקִים,
נְמַשֵּׁשׁ אֶת חִסְפּוּס קְלִפָּתָם, נָרִיחַ אֶת הֶעָסִיס
הָרָוּוי בְּזִכָּרוְן מְשֻׁתָּף:

שְׁתֵּינוּ עַכְשָׁיו עַל הַמִּרְפֶּסֶת
בְּגוּף אֶחָד,
עִם צְלוֹחִית אֲפַרְסְקִים.
אֲנִי חוֹתֶכֶת כָּל אֲפַרְסֵק לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים:
אֶחָד – לָךְ
אֶחָד – לִי
אֶחָד – בִּשְׁבִיל הַזִּכָּרוֹן
וְאוֹכֶלֶת בִּשְׁקִיקָה אֶת שְׁלָשְׁתָּם.

,

מעבר לפינה: לידה / לידיה גורדון קנכט

תגיות: , ,

20 תגובות »

  1. כמעט בכיתי מרוב כאב ויופי

  2. יפה, חושני ויחודי. השורה האחרונה היא פואנטה חזקה המעבירה בחריפות את תחושת הבדידות. למרות עסיסיות האפרסקים התעוררה בי דאגה אימהית, ואני מקוה שהילדה רק הלכה לה לדרכה ולא שארע משהו חמור מזה. בכל מקרה מעט מדי שירים נכתבים על הקשר החשוב מאין כמוהו בין אם לבתה. תודה

  3. ניסיתי למקם אותו ברצף של זמן, לדמיין את התסריט. וזה חזר אלי כמו בומרנג בין העיניים. אין ילדה כזאת ולא תהייה. והבדידות תהייה נוראה, עד לטירוף.

    שיר חזק, הדוק שלא נותן לנשום.

  4. יפהפה, וואו!!
    “שמש מובסת”, “אחד בשביל הזיכרון”…מקסים ממש!!

  5. ערוב הזמנים בונה את השיר, מהריוןלמה שנותר כזכרון, ויש בו רגע קונקרטי אחד, שבו נעשית ההכלה של כל הדברים דרך האכילה של כל האפרסקים שחולקו ומודרו לאם, לבת, לזכרון, והוא רגע של בדידות נוראה

  6. חשבתי על האפרסקים שסבתא שלי הייתה קונה בשוק בחיפה. ענקיים, מתוקים ועסיסיים. רק כאלה היו יכולים להכיל בתוכם את כל הרגש הזה. ולא עושים כאלה יותר. תמונה עצובה ויפה. תודה.

  7. קסמו של השיר בתעתוע .
    אין אפשרות לדעת אם זו מציאות או משאלת לב .
    צובט עד כאב .

  8. יפהפה ומדויק.
    החזיר אותי להריונות שלי, ולדרכים בהם ניסיתי לצרוב אותם בזיכרון.

  9. הריון חלומות ואהבה אחר כך גדלים משם ונותרים עם הזכרון והאהבה שלא תימוג לעולם. מחזור עצוב אבל …מלא אהבה. שיר מרגש!

  10. שיר חזק, אנה, ויש בו טעם , הצורך לשמר את הריגושים שחווים בהריון, ולא לאבד דבר מן התקופה המיוחדת הזו, המרגשת כל כך. ציון דרך כזה עם האפרסקים משמר את התחושות בתאי הזכרון.

  11. התואם המופלא הזה בין ההיריון לשמש המובסת לכדוריות האפרסק פשוט לאכול אותו את השיר המקסים הזה.

  12. שלום יקירה…שיר מדהים..

  13. תודה על כל התגובות החמות!
    כמה שהיה חשוב לשמר את הרגשות בזמן ההריון, שנתיים עברו, וכבר הכל זכור לי במעומעם.

  14. השיר יפה מאוד ונגע מאוד ללבי.

  15. כבר כשקראתי את שם השיר, התרגשתי (אולי גם אמי האכילה אותי אפרסקים…) לא יודעת להסביר אבל משמו של השיר כבר פיתחתי ציפיות ואכן לא אכזבת.
    נהניתי מעירוב הזמנים שמאלץ ללהתחבר אליו ולהזדהות עם האם והבת.

  16. שיר מרגש ומפעים, כמה כואבת נוכחות ההעדר
    ואת תארת זאת בשירך באיפוק וברמיזה הכולאים בחובם צעקה

  17. קשה לי להבין אפוא יש בשיר בדידות או עצב, כפי שכתבו מגיבים רבים. אפרסק – יופיו, עסיסיותו, כדוריותו – זהו דימוי אופטימי, מושלם להריון.
    ”וְאוֹכֶלֶת בִּשְׁקִיקָה”- זה תאבון בריא, לא כאב.
    אומנם יש את ”שֶׁמֶשׁ מוּבֶסֶת… תִּסֹּג ” אכן דימוי חזק – אבל אולי הכוונה
    שבזמן הריון, שהוא זמן של בריאה אפילו להט השמש נסוג.

  18. שיר יפהייפה. אני עכשיו בהריון ומאוד מזדהה.

  19. נו
    כולי קנאה בשיר היפה הזה.
    על הבת. על ההריון.
    ועל האפרסקים האלה, שבאנגלית הם גם ביטוי אופטימי להפליא ובעברית סתם כבר מרגישים את טעמם – רק מלהגיד את זה, ועוד ככה.

  20. יפה

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.