הרצל 9 / קרן ארחה  

הרצל 9, עשר בבוקר. הטוסטוס התייצב בקדמת הבניין וכבה ברעד דל. הילה הורידה את הקסדה (שחרור התלתלים, הקלה) והרימה עיניה.
בניין מוזנח. He’s probably not my style, חשבה, אבל נמשיך.
קומה שלוש וחצי,” הוא אמר בטלפון “לטפס“.
בקומה שתיים וחצי עצרה לסדר את החולצה וכתפיית התיק, ליישר את המכנסיים. הייתי צריכה ללבוש משהו פחות הדוק. רואים למרחקים את החיבה שלי למתוקים. המשיכה.
צלצול (חמוד, דינגדונג של פעם) וקול באס מבפנים אומר “רגע“, בין צלילי רדיו מטרטר. רדיו עדיף על טלויזיה, במיוחד בבוקר. רדיו יכול ללוות עבודה, להיות כמו חבר סרוח בסלון.
הרדיו הונמך והדלת נפתחה. עומר, חשבה לעצמה, אני אוהבת את השם הזה.
במבט ראשון הוא הזכיר לה את גידי גוב הצעיר. צנום וגזום שיער, ממושקף ונבוך.
אהלן הילה.
אהלן עומר.”
כנסי” “תודה.”
הילה נכנסה ועומר סגר את הדלת.
בבית עמד ריח של כביסה. לא מכובסת. אפה התעקם מעצמו והיא הביטה ברצפה. עומר הבחין ומלמל “חזרתי ממילואים, אני מתנצל מראש.
אין בעיה.
תכירי: המטבח, קטן ופונקציונאלי. אני ממילא בעבודה כל הזמן אז פה אני מחמם פיצה“.
חייך וחשף שן חצי קדמית חצי שבורה. סקסי, חשבה לעצמה. יש בזה משהו סקסי. והקול שלו, נמוך.
מה אתה עושה?
סאונד מאן.
אחלה עבודה” חייכה אליו.
אה, עבודה… ” עיקם אפו והצביע לתוך המקלחת “מקלחת ושירותים נפרדים, שזה די נדיר בחורים הקטנים האלה. חדר השינה, קיטון קטון“, אמר, והילה הרגישה באזזז קטן בבטן. מילים זנוחות משולי השפה תמיד הדליקו אותה. תרגעי אמרה לעצמה.
וכמובן, החלל המרכזי שהוא סלון, חדר-עבודה ומבואה. מולטי-פונקציונאלי. ראית כשנכנסת.” חייכו אחד לשני והסתכלו בעיניים.
אוי אני אדיוט, רוצה לשתות משהו? מים וקפה שחור, זה מה יש בבית.
שחור יהיה מצויין. אפשר לשוטט עד שתכין?
בטח, זה לא כאילו תלכי לאיבוד,” חייך שוב עם הקריצה בשיניים ונעלם במטבח.
רווק כלכך, חשבה. הכביסה, הקפה השחור. בכל חור מאפרה גדושה.
איפה את גרה עכשיו?” שאל מהמטבח.
חור בשוקן, כאן גדול בהרבה.
כן, סבבה דירה” אמר. “שותה חזק?
מאד, בבקשה.
וסוכר?
אחד.
כמוני” שמעה אותו מחייך וחייכה גם היא, מעבירה כמה תלתלים אל הפנים.
סטודנטית?” הכפית דינדנה בכוס.
לא, נמאס. אולי אשוב עוד שנה שנתיים. אין לי סבלנות עכשיו.
מכיר. אז עובדת?
פה ושם. מספיק לשלם חשבונות.
לא פשוט” מלמל. “אפילו לשלם חשבונות לא פשוט היום.
חופשי” ענתה והתיישבה. כורסא מרופטת היטב. כל כך רווק.
למזלי,” שמעה אותו מוזג, “חברה שלי מרוויחה טוב. אחרת בחיים לא היינו יכולים לעבור יחד למשהו נורמאלי. אם זו לא תתאים לך, אולי תראי את שלה. קצת יותר יקרה אבל הרבה יותר שיקית.
הבטן שלה עשתה פליק פלאק והתרסקה.
הכניסה יד לתיק. הדליקה את הנייד שעשה מצידו גלינגאלינג מתעורר וניגשה לחלון. “שנייה,” קראה לכיוון המטבח, “יש לי שיחה ששכחתי לעשות.” חייגה לתא הקולי ומילמלה “כן, בטח. אני כבר מגיעה. אין בעיה.” עומר עמד בפתח המטבח עם כוס קפה ביד.
סליחה עומר. אני חייבת לזוז. תסלח לי עם הקפה?
כן,” חייך, “את שותה כמוני. אבל לא אמרת לי מה חשבת על הדירה… ?
וואלה,” סידרה את התיק על הכתף ותפסה תלתל עורף לרגע. “אין פה מספיק אור ואויר, האמת. וזה ממש על הרחוב.
כן, תאכל’ס. הממ, רוצה את הטלפון של חברה שלי? זה רק שלוש מאות שקל יותר ופה בשכונה.
יכול להיות, חייבת לרוץ, אתקשר, טוב?
טוב הילה.
טוב עומר.
נעים להכיר.
כן, גם לי.
הירידה הייתה הרבה יותר מהירה.
הבניין הרגיש לה שמוט ומגחך כשהתניעה את המטרטר וארגנה את השיער לקראת הקסדה.
הידיים טיפונת רעדו לה וזה הכעיס אותה, סה”כ הייתה שם פחות מעשר דקות, מה יכלה להספיק לרצות אחרי פחות מעשר דקות. אולי השילוב בין הקול הנמוך לשבר בשן תפס אותה. אבל קדימה והלאה אמרה לעצמה. קדימה והלאה.
חבשה את הקסדה. להיום יש עוד אחד – ברח’ שוקן. ממש מעבר לפינה.
רפי. רפאל.
שם יפה.

,

מעבר לפינה: צלחת מלאה / חנה ליבנה




תגיות: ,

10 תגובות »

  1. הודעה אישית לקרן ארחה :

    קרן שלום.

    אני נמצא במהלך של חיפוש ואיתור תלמידי הכיתה מהתיכון שלמדו איתי – יב 2 אורט מלטון בת ים 1991.
    אם את היא אותה קרן ארחה שלמדה איתנו אשמח אם תיצרי עימי קשר בכתובת האימייל המצורף.

    אם לא כך, מתנצל על ההפרעה וסליחה על ההטרדה.

    נ.ב. – ללא קשר לתשובתך אליי , קטע הכתיבה מאוד מעניין ומסקרן ומשאיר טעם של עוד לפרקים הבאים.

    אורן קלימיאן

  2. סיפור נהדר!

  3. מאוד יפה. נוגע ללב ומעורר חיוך.

  4. קרן סחתיין

    ביי דה ווי,
    באמת יותר עדיף ארחה לדעתי
    ואולי בקרוב שמו של סרחיו ?

  5. סיפור מקסים ! נוגע ללב, אבל היא מתגברת נכון?, היא טיפוס כזה, עם התלתלים והאופנוע…

  6. מרתק וסוחף, ומעורר הזדהות

  7. כיף לקרוא אותך! חג שמיייח!

  8. אהבתי :)

  9. אני אוהב את הסיפור ואת מה שיבוא אחריו אינשללה.
    כיף זורם מרתק
    אני גאה בך קרן

  10. תודה רבה רבה על התגובות החמות.
    לא הייתי מתנגדת גם לביקורת, להערות, הצעות ועוד.

    באופן אישי -
    סרחיו – בזכותך . אתה גאה בי גאה בך.
    עידו – מי אתה? איזה עידו?
    אורן – כן. אבל אין מייל לחזור אליו. אנא השאר.
    איילת, סמדר, חני אסנת ויוסי – שוב תודה, שמחה שנהנתם.

    לוסי – מתלתליי נמסר שלא חייב אופנוע להתגברות. :)