ילדי לאור הירח / תמר רז  

הַלַּיְלָה לוֹקֵחַ אֶת יְלָדַי מִמֶּנִּי.
בְּמִטַּת בְּנִי נָמָה
יַלְדוּתוֹ שֶׁל אָבִי
בְּמִטַּת בִּתִי
יַלְדוּתִי.
בְּאַרְגַּז הַחוֹל הַגָּדוֹל
אָבִי מְשַׂחֵק
בְּזִכְרוֹנִי
הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי
עַל סַפְסַל הָעֵץ
יוֹשֶׁבֶת
מַשְׁגִּיחָה.

יְלָדַי לְאוֹר הַיָּרֵחַ
יַלְדוּתְכֶם
בְּחֵיקִי
מְחַכָּה
,

מעבר לפינה: חלב חם / רונית בר-לביא

תגיות: , , ,

15 תגובות »

  1. בְּאַרְגַּז הַחוֹל הַגָּדוֹל
    אָבִי מְשַׂחֵק

    נפלא. הרעיון נפלא ונכון.

  2. מקסים.

  3. איזה יופי.

  4. יפה . מלא תום ואהבה .

  5. זכרון בתוך זכרון והעתיד הופך בשעות השקט והחשכה [לאור הירח] לעבר. משחק מעניין מאד בזמן. האם היתה חסרה לי, אבל כנראה שכך צריך להיות

  6. זה שקט ויפה, ולפחות על פניו גם רוגע, כשיר ערש לאור הירח.
    אני שואלת את עצמי על משמעותה של התגית “פחד” שצורפה לזה: אולי חלק מהשורות אינן רוגעות כפי שנדמה ממבט ראשון.
    ולמרות זאת: שקט ויפה. כמעט אפשר לשמוע את נשימותיהם השקטות של הילדים הנמים.

  7. זה מקסים ומאד חכם.

    בלילה הירח הוא האבא והאמא של כולם, גם של הילדים,
    גם של הוריהם, גם של הילדה שהיינו ושנהיה, של האבא שהיה לנו
    כשהיה ילד וכשיהיה …..

    מאד אהבתי את המעברים בזמן ובהיררכיה,
    ואת הסוף המבטיח חזרה אל החיק לשם השלמת הילדות.

    ילדויות שנמות – מעניין אם יש עוד משמעות נסתרת.

  8. לי, איריס, אליעז ודבורה, תודה רבה.
    לאילנה: תודה על הקריאה. לגבי חסרון האם – ראית נכון שיש שם משהו לא מאוזן. ולא לשכוח שגם הדוברת היא אם… ותודה על הקריאה.
    לעדה: תודה על הקריאה. אולי לא הייתי בוחרת את התגית “פחד”, אבל כן, לא הכל רוגע.
    לרונית: תודה על הקריאה. לא חשבתי על המשמעות של ילדויות נמות, אבל זה באמת מעניין.

  9. בשורה הראשונה נחרדתי,אך נרגעתי מיד.
    מאד אהבתי את הכרוניקה כנגד העין הפקוחה והעמידה על המשמר (או שיש לומר הישיבה על המשמר )לבדוק שהכל תחת קונטרול והתמונה תשאר שלווה.

  10. קראתי כאן על שתי ילדויות. זו המיוצגת ע”י האב וזו המיוצגת ע”י הדוברת.
    האם מביטה על בנה וביתה הנמים וכדרך שאנו נוהגים להשוות ולמתוח קווי דמיון בין ילדינו לבינינו היא מותחת קוי דמיון בין ילדיה ובין שני סוגי הילדויות שהיא מכירה. למען האמת שתיהן נראות חסרות משהו, שכן האב, שככל הנראה מתיילד ומשחק בארגז החול, בא לפצות את עצמו על היעדרו של משחק כזה בתקופה בה הוא היה ילד. וגם ילדותה של הדוברת לא נראית מזהרת במיוחד שכן היא נמצאת על הספסל, מחוץ לארגז החול, בעמדה של משגיחה. היפוך התפקידים הזה בין הבת לאב ממש צורם ונראה לא טבעי, לא פלא אם כן שהדוברת נשאבת לתחושות של פחד כשהיא מסתכלת על ילדיה ותוהה איזו ילדות תהיה להם. היא גם יודעת שבמידה לא מעטה זה תלוי בה ובמה שהיא כאמם תאפשר להם ובהזדמנות שהיא תיצור למענם. (“ילדותכם בחיקי מחכה”). חיבוטי נפש הוריים לעת ליל, זכרון מתערב עם מציאות נרקמת, אור ירח נמהל בנוגה מתקתק של ילדים נמים. כמה שברירי הקסם הזה, כמה לא ברור ולא מובן מאליו…

    איציק.

  11. “ילדותכם בחיקי ממתינה ” ,מרגש

  12. לרחל: תודה רבה. אכן גם החרדה נמה שם את שנתה.
    לסיון: תודה רבה. גם אותי.
    לאיציק: לא השארת אבן על אבן (במובן הטוב, כן?). קריאה רגישה ומדויקת. אותי שכנעת גם בדברים שלא ידעתי קודם עד הסוף… תודה רבה על כך.

  13. הַלַּיְלָה לוֹקֵחַ אֶת יְלָדַי מִמֶּנִּי < שורת פתיחה דרמטית.
    לאחר שתי שניות יש צפירת הרגעה, הלילה מביא עמו זכרונות ילדות.

    מעניין היפוך התפקידים בשורות אלה:

    בְּאַרְגַּז הַחוֹל הַגָּדוֹל
    אָבִי מְשַׂחֵק
    בְּזִכְרוֹנִי
    הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי
    עַל סַפְסַל הָעֵץ
    יוֹשֶׁבֶת
    מַשְׁגִּיחָה.

    הסיום יפה ומעורר את השאלה, למה הכותבת מְחַכָּה:
    יַלְדוּתְכֶם
    בְּחֵיקִי
    מְחַכָּה

    נהניתי מאד,
    לולה

  14. תמר יקרה,

    השיר הנפלא הזה נוגע בקסם ההשתקפות של דוברת אישה, אמא בילדיה בילדותה.
    לאור הירח מגלים סודות נסתרים, זה זמן לחשוב על ההארות הקטנות שבתוך עוצמתו של החושך, בתוך דרמת הלילה. הלילה מעלה את הפחדים הכי חבויים שלנו כילדים, ומאוחר יותר כהורים המשתקפים כילדים. כמה מיוחד לראות את שני הילדים בתפקיד הורינו ובתפקיד ילדתונו. המבט הזה מעלה מחשבות, מצית דמיונות, מעלה פחדים, מעורר לבטים, מבקש אחיזה.
    מרתקת ההתבוננות בארגז המשחקים, האם מתבוננת בילדיה, רואה בזכרונה את ילדותה, יושבת על הספסל כאם משגיחה, הרואה פנימה, רואה את עצמה מבקשת השגחה, מבקשת שיראו אותה, רואה דרך פחדיה, דרך שאיפותיה, דרך זיכרונותיה את ילדיה. רוצה להשגיח בילדותם, אולי לתקן את ילדותה, לאחוז בכל אלה. כמה קשה האחיזה, כמה קשה השחרור. כמה עומק יש בשיקוף הזה.
    תמר יקרה, נראה לי שאמשיך לחטט בשיר הזה, ברגש שהוא מעלה, דרכו גם אני יכולה להשתקף, אני וסביבתי וקרוביי ורחוקיי.
    תודה על מאור הירח הזה.

    מזי

  15. לולה יקרה, שמחה שנהנית ותודה על הנקודות שהארת.
    מזי יקרה, תודה על הקריאה, שמחה בכל מה שראית ובמיוחד בהשתקפות הזו…

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.