יש ימים / יניב ברנר  

יֵשׁ יָמִים

אֲנִי נִתְפּס
לְבֶהָלָה אֲיֻמָּה

אֲנִי שׁוֹתֶה
חָלָב

אֲנִי אוֹכֵל
דְּגָנִים

אֲנִי מֵרִים אֵת
הַשְּׁפוֹפֶרֶת

וּמְחַיֵּג

אֲנִי מְדַבֵּר
דְּבָרִים

אֲנִי מֵנִיחַ אֵת
השְׁפוֹפֶרֶת

,

מעבר לפינה: הבית האחרון / חנה קב-רוט

תגיות: , ,

14 תגובות »

  1. מעניין. כאילו סדרה של פעילויות חדגוניות ורגילות תשכך את הבהלה. אבל אין סיום מרגיע, אין פתרון, אין נחמה.

  2. הוא שם את הסוכר בקפה, הוא שותה… כן יש ימים כאלו, אבל מה גורם לדברים להראות כל כך שגרתיים בזמן שאתה נכנס לבהלה? אולי מעין רצון לעשות סדר?

  3. כשאתה בבהלה איומה, קשה לעשות את הדברים הבסיסיים. כל דבר כזה כמו אכילה ושתיה זה פרוייקט של התמודדות.לאחרים זה נראה כלום, לך זה עולם ומלואו.
    השפופרת זה קשר לעולם. אתה יוצר קשר עם העולם, הכל רגיל, הכל בנלי, אוכל רגיל, מדבר דברים אבל הקשר מנותק. אתה מניח את השפופרת, אין קשר עם העולם. זה כאילו.
    מי באמת יבין אותך כשאתה בבהלה איומה?

  4. סופסוף דרך להגיב ליניב :)

    בשיר הזה יש רק אותך.

    אתה נתפס לבהלה ואז אתה עושה כל מיני דברים,
    סדרה של פעולות.
    לא ברור איך הן נקלטות בסביבתך ומה הפידבק עליהן.

    הלבד לבד הזה –
    שבבהלה.

    יפה, אהבתי, ונזכרתי בבהלה.

  5. המתח, הרגש עובר
    כמה פשוט ככה יפה.

    תודה

  6. יניב, ממש לא הבנתי את הסיבה לבהלה. הדברים לא עולים מתוך השיר. ככלל, השיר הזה נראה קטוע, לא גמור.
    ובינינו, אני עברתי לחלב סויה. תנסה, זה עובד.

  7. לא אמין. מרים את השפופרת, מניח את השפופרת? אולי לפני 20 שנה.

  8. לשי, מה לא אמין?
    האם השיר חייב להיות על אס.אם.אס. כדי שייראה אמין?
    ואם היה כותב שהוא שולח טלגרמה, זה לא היה אמין?
    הבעייה של השיר שונה לחלוטין. אין בשיר שום כיסוי לבהלה, ומתעורר הרושם שהקריאה “בהלה” היא בלוף דרמטי מאחר שלא היה למשורר כוח את הבהלה בחיי השיר.

  9. חשתי את הבהלה דווקא באי יכולת להסבירה . אי אפשר להסביר בהלה . זה יותר מסתם פחד ממשהו גלוי . הפעולות המתוארות הן בכדי לנסות ולהכניס קצת סדר ושקט נפשי .

    ד.א. לאיתורון : השורה השניה בתגובתך , לטעמי , מיותרת .

  10. הבהלה כנראה מדבקת. לא היה לי ברור האם היא נעלמה לאחר הנחת השפופרת? נותרתי עם הרגשת תסכול.
    איך מעלימים את הבהלה הזו?

  11. מקריאה ראשונה של השיר דיבר בי איזה קול פנימי שטען כי המשורר שידר כאן פעולה של דיג. דיג?שאלתי את עצמי. כן. ימים, נתפס, שותה, אוכל, דגנים(דגים…), מרים, מניח.
    פתאום הכל הסתדר לי.הרי מדובר בדייג ודג הזהב. הוא המתין בבהלה(מה תאמר אישתו הפעם?!) והעלה את הדג בחקתו, דיבר איתו ואז הניחו חזרה במים והלך לדרכו.

  12. יכולתי להרגיש את הבהלה ולזכור את הימים האלו שגם אצלי :)

  13. שיר מצוין.

  14. הרבה סתמיות בשיר אחד ביום אחד.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.