הבית האחרון / חנה קב-רוט  

“שירת
החיים הטובים
מתקרבת
לבית האחרון”

הבשורה האפוקליפטית נשקפה אלי מוקדם בבוקר משערי הבתים במסלול ההליכה הקבוע שלי. מישהו הקדים אותי הבוקר ואולי כבר בלילה טרח לתלות את בשורתו ברחוב השקט, שבו בתים צמודי קרקע וגינות מטופחות. האותיות הלבנות בכתב מעוגל על רקע אפור, ציור של מפתח סול וכמה תווים בשולי הדף, לא ריככו את הבשורה; נהפוך הוא, הם הוסיפו מימד אירוני לחיים הטובים השרים את עצמם לדעת. אמרתי לעצמי שרק בעברית ניתן לטעון מילה חמה ומגוננת כמו בית במשמעות הרת אסון, ששני חורבנות כרוכים בה.
בדרך כלל אני מושכת כתף למשמע נבואות קיצים בנות זמננו. אבל הפעם, בדממת הבוקר הצלול, כשראשוני ההולכים שאני נוהגת לפגוש טרם הגיעו ואפילו הכלבים עדיין נמים, עוררו בי הדברים שקראתי אי-שקט סתום. תוך כדי הליכה ראיתי את אחד מנושאי הבשורה מוטל על המדרכה לרגלי. הרמתי את הגיליון האפור וכשהפכתי אותו, גיליתי בצידו האחר, באותן אותיות עגולות ולבנות, שצריך להזדרז כי “נותרו דירות אחרונות! הזדמנות שלא כדאי לפספס!”

,

מעבר לפינה: צופיות ואדומי חזה / צביה ליטבסקי

תגיות: , ,

11 תגובות »

  1. דימוי מקורי
    בשורה, חורבן, נצרות, בית שלישי?
    דירה.
    יפה מאד.

  2. פרוזה שהיא שירה, או שירה שהיא פרוזה. ובעקבות הקטע שמתי לב שמילה חמה ומגוננת כמו בית היא גם בית של שיר.
    קטע ייחודי. מקסים.

  3. סיפורון דו מימדי כתוב נפלא, מתעלס עם השפה, ומראה בכישרון ובהומור כי בית הוא לא תמיד דירה, אבל דירה היא תמיד בית. מאד נהניתי ומקווה לקרוא יצירות נוספות של המחברת.

  4. חנה יקרה.
    הנה קפצתי לבקרך וההרגשה זרה לי, כאילו באתי לבקר חברה וותיקה שעברה דירה לעיר אחרת שהקולות בה אחרים ואמירות השלום אחרות. סביבה שונה למדי.
    לענייננו-האמת שקודמיי סיכמו כבר כל מה שעלה בדעתי,בנוגע להקשר בין בית בשיר לבין חורבן או דירה. אכן-שנון מאוד. ואנושי, מאוד אנושי כהרגלך בקודש.

  5. מעט המחזיק את המרובה! השתלטות הנדל”ן על חיינו בתמצית שבתמצית. כמה אקטואלי…

  6. מקסים.

    לכדת צומת של משמעויות.
    כתוב נהדר.

  7. יפה מאד. רעיון מקורי ומפתיע.
    רק הכתיבה לפעמים טיפטיפה מסורבלת, במשפט השני של הפסקה השניה למשל.
    חוץ מזה, הייתי מציע לך לנסות לכתוב את הפסקה הראשונה בלי המילה “בית”, כדי שהמשמעות של המילה בית תתמלא, ולא תהפוך לסתמית.

    אבל זו סתם קטנוניות, כאמור יפה מאד, מקורי ומפתיע :)

  8. לאורי עגנון
    תודה על המחמאות ועל ההערות. לגבי הערתך הראשונה אני מסכימה ואולי אנסה לנסח את הדברים בצורה פחות מסורבלת.לגבי הצעתך לכתוב את הפסקה הראשונה בלי המילה “בית”:פסקה זו היא ציטוט מדוייק מעלון פרסומת של חברת נדלן גדולה. זה הכפתור שסביבו ובגללו תפרתי את החליפה…
    בהזדמנות זו תודה רבה לכל המגיבים!

  9. יפה מאוד! יש לך יכולת נהדרת להפוך חולין של אתר בנייה לשירה אירונית ורבת משמעויות. חכם ומקורי.

  10. קצר, מעניין, חכם ואירוני. פה ושם סרבול קל במשפטים – אבל למה להתקרצץ? נהניתי.
    יישר כוחך!

  11. חנה יקירתי!
    חגיגה של שנינות לשונית. מזכיר ימים טובים של אלתרמן ב”פונדק הרוחות” שיחת הרוחות על חורבן הבית. אבל לא רק זה. הסיטואציה כל כך חיה: הדוברת: המהלכת, המהרהרת, המשתעשעת לה במציאות הישראלית ובביטוייה הלשוניים או בהשתקפויות של מציאות חיינו בצעקנות של הפרסומות. אני מזמינה קטע ארוך יותר עם אותה דוברת אירונית חכמה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.