צופיות ואדומי חזה / צביה ליטבסקי  

הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי עַל אֲדֻמֵּי חָזֶה
מְנַקְּרִים בְּתוֹכוֹ הַמֵּת
שֶׁל גֶּזַע. עֵינֵיהֶם שְׁחוֹרוֹת, מִתְנַבְּאוֹת.

הַבֹּקֶר הִדְלִיקוּ חָמֵש צוּפִיוֹת
אִשִּׁים כְּחֻלּוֹת
בַּצַּמֶּרֶת.

וַאֲנִי עֲדַיִן בַּמִּטָּה, זְרוֹעוֹתַי
סְבִיב רָאשִׁי, חוֹשֶׁבֶת עַל כָּךְ
שֶׁתּוֹרַת הָהַאֲצָלָה הִיא אִוֶּלֶת, וְהָאֵש
הַכְּחֻלָּה שֶׁבָּעֵץ הִיא הַזְמָנָה סוֹדִית
אֶל מִבַּעַד צְעִיף הֶהָקִיץ,
וְעֵינֵיהֶם הַמּוּזָרוֹת שֶׁל אֲדֻמֵּי הֶחָזֶה
הֵם זֹהַר הָרָקָב וּפְנִים הָאֲדָמָה, מַעֲשֵׂה הַקֵּץ
שֶׁהוּא הָהַתְחָלָה
,

מתוך הספר “ליטורגיה”, שראה אור לאחרונה בסדרה ‘ריתמוס’, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

,

מעבר לפינה: ניר סגל

תגיות: , ,

8 תגובות »

  1. אני לא יודעת מהי תורת ההאצלה ולכן מן הסתם אני מפספסת כאן דברים חשובים – ובכל זאת יפה בעיניי הפתרון המוצע בבית האחרון, של ראיית העיניים השחורות כזוהר, ותפיסת הקץ כהתחלה.

  2. מלים יפות, אפילו מאוד אבל גם אני לא מבינה את תורת ההאצלה, מכירה האצלת סמכויות? מאוד אפוקליפטי ואינו נותן הרבה מקום לתקווה, ועם זאת אהבתי את הכתיבה

  3. אהבתי את גיצי החלום הניבטים מבעד לכל נקבויות השיר בעיקר את הָאֵש הַכְּחֻלָּה שֶׁבָּעֵץ שהִיא הַזְמָנָה סוֹדִית מִבַּעַד לצְעִיף הֶהָקִיץ… משום מה זה מתכתב לי עם יונה וולך לפחות בתחילת דרכה.

  4. למי שסקרן לדעת מהי תורת ההאצלה.

    לפי תורה זו העולם נתון בהאצלה מן האל, מחויב המציאות, בעקבות ידיעתו את עצמו. תחילה נוצר הוא השכל הראשון היודע שלושה דברים: (א) האל הוא נמצא הכרחי בעצמו; (ב) מציאותו הכרחית מבחינת מחויב המציאות שהוא סיבתו; (ג) מציאותו אפשרית מבחינת עצמו. מפעולות החשיבה הללו נובעים שלושה גורמים: (א) השכל השני; (ב) נפש הספֵרה השמימית החיצונית ביותר; (ג) גוף הספֵרה הזאת. באופן דומה נובעים מפעולותיו השכליות של השכל השני – שכל שלישי, נפש אחרת של ספֵרת כוכבי השבת, וגוף אחר שהוא גוף הספֵרה הזאת. כך ממשיכה תורת ההאצלה של אבן סינא עד האצלת השכל השמימי האחרון שהוא השכל הפועל שממנו נאצל עולם ההווה וההפסד. מהשכל הפועל, “נותן הצורות”, נאצלים החומר הראשון וכל הצורות (ראשית, צורות ארבעת היסודות) ומהם כל הנמצאים תחת השמים.
    כאשר היסודות מתמזגים התמזגות מאוזנת יותר, כלומר התמזגות שהיא קרובה יותר לאיזון מזו שהוזכרה לעיל, מתהווים מיסודות אלו ישים אחרים, גם בשל הכוחות של גרמי השמים. והישים הראשונים הם הצמחים.

  5. אהבתי את ההתפתחות שבין המלום בלילה לבין ההתפכחות ביום כפי שהיא מתבטאת בשורה התחתונה .
    לא כל כך הבנתי איך אפשרי לחשוב על תורת ההאצלה המסובכת על הבקר ?
    והסליחה עמך .

  6. אופס …שגיאת כתיב
    כמובן שהמילה היא -החלום- ולא כפי שנכתב .

  7. דבורה יקרה, כמו הרבה רעיונות, העקרון של תורת ההאצלה מאד פשוט: האל הוא מרכז, ממנו נאצלים, ועל כן גם נפחתים והולכים, הדברים הנבראים. וכן, אני חושבת על היחס בין האל לבריאה באופן יומיומי, גם “על הבוקר”, לשמחתי ולצערי גם יחד. הגעתי לאחרונה להגדרה אישית של שיר: השיר הוא סיכה קטנה, המחברת בין התופעה החולפת, זעירה ככל שתהיה (צופיות בצמרת וכו’) לבין האלוהי, הנצחי והאינסופי. רגעים שבהם אני חווה זאת הם רגעי חסד. נדמה לי שאת זה בדיוק אמרתי בשיר הזה.

  8. כן, ותודה לשמעון.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.