Red Shoes / אוה דברה  

red shoes big


Red Shoes, photographed by Eva Dabara – artist, poet, performer and dancer

Red Shoes, אוה דברה, צילום

,

חזרה לתחילת הגיליון

תגיות: , ,

14 תגובות »

  1. מצוין. גם כואב במידה גם מסקרן, גם מספיק לא ברור גם קצת ברור

  2. בררררררררררר.

    פחד .

  3. הצבעים סוגסטיביים ממש כמו בשירתה של הצלמת.
    במיוחד זכור לי שיר קסום אחד מלפני שנים רבות על הרפובליקה הדומיניקנית.
    עבודה מגרה למחשבה. תודה אווה.

  4. מצמרמר ומרתק, יש כאן עינוי מכוון לגרות את קצות העצבים, או משהו כזה..

  5. יפה ומסחרר ומתחבר כל כך טוב לטקסטים…

  6. אהבתי מאוד

  7. מסקרן ומקסים כאחד

  8. חזק

  9. מפגש בין הנורמלי לשיגעון-
    או מפגש בין קריאת שירה לתיאטרון?:)

    וגם נראה כמו
    מפגש אבסורדי בין אדישות היומיום
    אל הזעקה.

    חזק מאוד
    תודה

  10. מרגישים א התנועה, בסיטואציה מעיקה ומענה. כמו מיצג וידאו, מיוחד ומרתק

  11. המלך עירום

    מדובר בתמונה לא בפוקוס של אמנות לא מפוקסת. לא, זה לא חוסר פוקוס ‘אמנותי’, אלא עצלנות המסתתרת מאחורי יומרה ריקה והקלות הבלתי נסבלת של הפירגון

    האמנית קרן ציטר אמרה פעם בראיון “גיליתי שאם אני מצלמת וידאו בו רואים אותי מניעה את היד למעלה ולמטה מול המצלמה, מישהו יחשוב שזה מעניין. וידאו ארט זה התחום שהכי קל להיות בו מעניין”. אז פה לא מדובר בוידאו אבל הנמשל מובן

    סתמיות לשמה

  12. צילום שפשוט מעליב את האינטלגנציה של הצופה…
    בימינו העצובים כשכל פלוץ יכול להתפרש כ”אומנות” זה לצערי לא נדיר…
    צילום סתמי לחלוטין, אין בו ולא טיפת אומנות, רעיון, ביצוע או כל ערך אחר…
    אותה האצבע הקלה על ה”הדק” של עולם דיגיטלי שבו לצלם לא עולה כסף, פשוט החליקה פעם נוספת…
    והעדר מריע בפרגון , כי א. חשוב לפרגן כי זה תמיד חוזר אלינו
    וב. מה העדר כבר מבין ?

  13. מהתבוננות בצילום עולה שזהו פריים אחד שנבחר מתוך רצף צילומי , מעין סנפשוט .פריים שמבטא תנועה בזמן התרחשותה, כולא בתוכו את חלקיק הרגע מתוך רצף שלם ומנציח אותו. ההתעקבות על נקודה ספציפית זו ברצף הזמן היא בחירה מדוייקת בעיני, הכמעט חבטה, כמעט נפילה, רפיון הגוף מול מתח החבל כל אלה מבטאים בעיני מצב קיומי שאינו ודאי, מוטל בספק ומעורר הזדהות.

  14. אני דוקא מחזק את הצילום של אוה,וגם אם נעשה מתוך לחיצה מקרית , מה שקובע בסופו של דבר זוהי התוצאה, והתוצאה טובה,דוקא הכפילות שנוצרה מתוך תנועת הגוף,
    ואולי קצת תזוזת מצלמה, נותנתצ משמעות חדשה לסיטואציה, הישות הקשורה לחבל,
    מאבדת את הפרופיל האישי שלה, ישנה מתיחות בגוף שאפשר לראות גם בתנועת הידיים,וגם ברגליים המפושקות, ברור שעל הדמות עוברת טראומה,אבל מה שמושך את העין בשולי התאורה , אלו באמת הנעליים האדומות,שכמו בסרט מתח, הם נראות הכי פחות מתאימות למעמד, ואולי הן יעזרו לפענח , איזה פשע שהתרחש , או עומד להתרחש,
    הקרין כאילו קורא טקסט שגם הוא אינו משתלב עם העסק, ורק מוסיף איזה היבט ציני למעמד, בסה’כ תמונה טובה אוה,
    בידידות אשר

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.