נֵד / זיוה גל
כֹּה בְּרוּרָה עָלִית
אִישׁוֹן מוּל מַבָּט
תָּו אַחַר תָּג
לַחֲלוֹם נִשְׁאַבְתְּ
וְעִם יְקִיצָה
בֵּין פְּסִיעוֹת הֲלוּמוֹת
רַק
מַשָּׁב שֶׁהוֹתַרְתְּ בִּשְׂדֵרָה
דַּק.
,
20 תגובות »
הוספת תגובה
עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.
יפה מאוד. אהבתי במיוחד את הביטוי פסיעות הלומות – תיאור כה נכון של הפסיעות אחרי יקיצה.
והדק שנשאר.
אהבתי את השיטוט הזה בין חלום ליקיצה
לזיוה,
שיר קצר ותמציתי.
כל אחד לדעתי,יכול למצוא בו את “התמונה האישית” שלו.
“..אישון מול מבט..” – מקורי.
מאד אהבתי.
עזרא.
זה יפה, המשב הדק שבסוף.
כתיבה נפלאה, מורגשת ומלאת עומק.
הכותרת – נד מלשון נדידה או מלשון להניד (התחבר אצלי ל”להניד עפעף”).
קראתי כאן עליה וירידה, זריחה ושקיעה, הירדמות (חלימה) ויקיצה.
הרגשתי כאן את הארעיות – של היצירה, של החיים, שהולמת בנו כל הזמן.
והסוף – נהדר, המשב הדק.
זיוה, שיר נפלא
יש בו רפרוף, יש בו עומק, מערבולת, מסע
אין לי מילים לאמר כמה נפלא הלירי הזה, פשוט מקסים.
לי זה נראה ונשמע כמו שיר אהבה …..
דבורה מור,
הדגש בשיר הוא על הרגע החמקני, המרפרף
וכל אחד יכול כמובן,
למצוא מהו עבורו אותו רגע
מירי,
תודות רבות על מה שראית,
נעים להכיר
ניצן יקרה,
הכותרת מנוקדת ב-נ’ צרויה
אך ממילא הקריאה שלך מקיפה הכול:)
עדה ק.
הרבה תודה:)
עזרא יקר,
תודה לקריאתך
תודה על מה שמצאת
נורית,
נעים להכיר
תודה על שנגעת בעיקר:)
לי-עברון-ועקנין,
תודה לתשומת לבך לפרטים ולמכלול
תודות מקרב לב
למערכת זוטא
זיוה גל
שיר יפה, שיר שמרפרף, שיר שמכניס אותך ל”מוד”, שיר שאתה יודע שהיית שם גם אתה.
לו רק ידעתי לכתוב כך…
אורי אחי היקר,
תודה רבה:)
זיוה
התכוונתי לשאול למה נד? קבלתי תשובה שלא עלתה בקנה אחד עם מה שחשבתי, תמיד נחמד לקרוא תגובות ולראות נקודות מבט נוספות.
שיר נפלא שמותיר טעם של עוד.
רחל,
תודה לך ונעים מאוד.
לשאלתך,
נד, ב-נ’ צרויה
הוא עבורי אֶרְמֶז לשמות:
“ניצבו כמו נד נוזלים…”
זיוה
זיוה היקרה,
היכולת המופלאה הזו לגעת במילים, ועם זאת – להניח להן, לשלחן לחופשי כדי שירחיקו נדוד אל מחוזות חפצן, פותחת צוהר לעולם קסום, שהפלאת לברוא בשירך- נָד.
שירך הזכיר לי במידה מסויימת את שירת ההאיקו היפנית, בתארו התרחשות שגרתית, לכאורה, תוך רמיזה על משמעות עמוקה, תיאור שמתאפיין במינימליזם, בהפשטה וברמיזה.
הרושם העז שהוא הותיר בי גֵרָה את דמיוני, ו”הציע” לי לחפש בו עוד ועוד פרשנויות/ משמעויות.
דפנה וייס
דפנה’לה, חברה יקרה
תודה על ביקורך ועל עומקייך
זיוה
שיר נפלא. את יודעת לכתוב שירה. ואם הדחף הוא הרגש האמיתי, והכאב האמיתי והדרך החשיבה שלך היא שירה – התוצאה בהכרח תהיה נפלאה בסופו של דבר. זאת הדוגמה. ועדיין היא רק תוצר-לוואי כמו אותה שקיעה מפעימה וקצרה בים המר והמלוח.
גרא יקר,
אהבתי מאוד את השורות הפילוסופיות-פיוטיות
כל-כך:)
תודה רבה!
זיוה,
השיר נפלא!
נהניתי מאוד לקרוא.
כתיבה משובחת.
תודה.
(הולכים לסרט?)
תודה רבה מותק!
🙂
התפשטות המבט שדומה כי חלומו הוא יקיצתו ונשיבתו בדק השדרה מאירה על אופן תנועתו של נדנד.
זיוה יקרה ,
המצלול והסמנטיקה חופפים כאן
במגע משיי .
כמה שהמים צלולים מחד ואיתנים כאחד באשליה הסוחפת
הזו שמתעתעת בקורא הלוך וחזור.
יופי מעגלי ושובה
בשיר יפיפה!