פחד גבהים / רות בלומרט  

מְלַקֶּטֶת גַּרְגֵּרִים

כְּמוֹ צִפּוֹר בִּכְלוּב:

הַגָּב אֶל פֶּתַּח פָּעוּר לִרְוָחָה.

צִפּוֹרִים אֵינָן עוֹשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לַגֹּבַהּ

- אֲנִי מוֹעֶדֶת בְּכָל פְּסִיעָה.


מעבר לפינה: בלהות בלהות / ללי ציפי מיכאלי

תגיות:

3 תגובות »

  1. שיר יפה מאוד.
    ויפה איך שבלי לכוון, ובמובן המרחיב ולא המצמצם, איכשהו התכנים כן מקיימים דיאלוג עם מועד הפרסום…

  2. זה יפה. התמונה הזאת של הגב המופנה אל הפתח הפעור מוחשית ומפחידה. בהקשר הזה אני בדרך כלל חושבת על חתולים, שאמורים ליפול תמיד על הרגלים: אבל אנחנו לא.

  3. יפה מאוד ההשוואה בין מה שהציפור יכולה ומה שהמשוררת יכולה. מאוד נוגעת ללב מעידתה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.