* / אליסיה שחף  

natush
מתוך הסדרה ‘כלאדם’.
כלאדם (Everyman ) הוא מחזה מוסר אנגלי מסוף המאה ה-15, של מחבר לא ידוע.
במסגרת לימודיהן בבית הספר לעיצוב אמנויות הבמה בהנהלת רקפת לוי, התבקשו תלמידות שנה א’ לבחור דמות מהמחזה, להלביש אותה, לעצב לה סביבה, ולהניע אותה בחלל.
זוהי הפרשנות הצילומית שלי.
,

חזרה לתחילת הגיליון

תגיות: , ,

12 תגובות »

  1. מוזר ומרתק. תוכלי להוסיף קצת על הדמות?

  2. כולה אדמה

  3. מאד מאד אהבתי את הצילום והאווירה שנוצרה.
    מעניין לשמוע עוד על המחזה.

  4. נדמה שזהו כלאדם בשלבי היאוש הגדולים שלו, מנסה להתנער מחטאיו, אבל בגדו כבר מרובב והוא קרוב מדיי לגיהנום השחור ולחורבת חייו.

  5. תודה.
    בכמה מילים – על המחזה:
    כאמור, כלאדם (Everyman ) הוא מחזה מוסר אנגלי מסוף המאה ה-15, של מחבר לא ידוע.
    המוות, בפקודת האלוהים שמאס בבני האדם בשל חטאיהם, בא לקחת את כלאדם. כלאדם מבקש ארכה, אך אינו מקבל, והוא מחפש ידיד ללוותו אל פי קבר. כל ידידיו פונים לו עורף – ידידות, קירבה, קרוב, רכוש, דעת, תבונה, וידוי, יופי, כוח, חמשת-החושים – ורק מעשים-טובים מסוגלת להגיע עמו אל שפת הבור ולרדת אתו שמה. כך יורד כלאדם לקבר, כלומר לחיק האלוהים.

  6. מצמרר משהו…

  7. צילום מרתק, אליסיה

  8. הדמות נמצאת בתוך מבנה לא-גמור. זהו רמז אופטימי לעתיד בעיני, ולא לסוף וחורבן, אולי כי כל סוף הוא באמת התחלה של משהו אחר

  9. צילום מרשים ומעורר מחשבות, גם ללא קשר למחזה.
    אז ע”פ המחזה האדם לוקח עימו אל מותו רק את מעשיו הטובים? גם חומר למחשבה.

  10. אכן בדידות , אווירה קשה אך האור סביב הדמות , נותן תקווה כל שהיא .

  11. איזה צילום מטריד. והפס האדום באמצע עושה אותו, לטעמי. יופי.

  12. המחזה עובד ותורגם לעברית.
    הועלה בתנועה הקיבוצית כהפקת ענק מספר פעמים בשנות ה- 70
    בכל הפקה השתתפו מאות זמרים, רקדנים, ושחקנים.
    הקהל ישב באמצע והבמות נבנו מסביבו.
    כבר לא עושים כאלו דברים משוגעים ומטורפים.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.