* / שולמית אפפל  

רָצִיתִי לִהְיוֹת זִכְרוֹנוֹת
לָקַחַת אֶת הַקָּפֶה שֶׁלִּי וְלָלֶכֶת
,

מעבר לפינה: כולם לחייך / אשרית ויבורסקי

תגיות: , ,

17 תגובות »

  1. אילו זה היה כל כך פשוט.
    קצר ונהדר.

  2. כל-כך קצר, כל-כך מהודק, כל-כך מקסים. שולמית, אין כמוך!

  3. קצר ונוגע

  4. מקסים!
    נהדר!!
    כמו השיר- אין מלים! :)
    נהניתי….

  5. נהדרת!
    כתבתי עליך שיר לאחרונה, בו ציינתי כיצד במשפט אחד את יכולה לכרוך מגילה שלמה שלי, וכיצד אני לא יכולה לוותר על המלל הזה, איזה יופי, ויופי של נושא שנוגע לי מאוד וגם נהיה נושא הציור שלי מזה כשנה וחצי…

  6. איזה יופי.
    וזהו.

  7. שולמית, זה נהדר! חייכתי לעצמי. וגם אלייך…

  8. נהדר ויפה, ועצוב. עוזבת וגם עזובה?

  9. זה נהדר באמת.

    וכן, נכון.

  10. שיר יפה שולמית קצר ונוגע, איך בשתי שורות שיר קיפלת עולם ומלואו

  11. את לא הולכת לשום מקום…
    אני לא אתן לך ללכת, עם שיר כזה את חייבת להמשיך ולהיות איתנו.

  12. מקסים ונוגע ללב.

  13. עושה חשק לדעת עוד על הסיטואציה שמאחורי…

  14. אהבתי מאוד , מעט מילים המעבירות המון .יפה

  15. באווירת השיר יש איזשהו ניבוי מאיים. אפילו שבאמירה המהודקת שלו לא מנוסח מימוש השאיפה להפוך לזכרון. ה”קפה”, המשקה הזה שעושה המון דברים טובים לשאנסונים, מציל גם כאן את השיר מרחמים עצמיים. יופי של שיר.

  16. ואם זה סוכר בטעות אז אשתה

  17. קצר תמציתי ומופלא בפשטותו. יופי, שולמית

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.