אתה עושה שרירים / ליאב פרנק  

אֲנִי תְּלוּיָה עַל חֶבֶל הַכְּבִיסָה שֶׁלְךָ.


בְּהֶתְאֵם לִגְחָמוֹת שְׁרִירוּתִיוֹת,
אַתָּה פּוֹרֵשׂ אוֹתִי
לָאֹרֵךְ אוֹ לָרֹחַב
עַל גַּבָּיו.
נוֹעֵץ בִּי אֲטָבִים
אֵיבָר-אַחַר-אֵיבָר
(רַגְלַיִם, שָׁדַיִם, יַשְׁבָן)
וּבֵינֵיהֶם עוֹצֵר
וּמִסְתַּכֵּל בְּהֲנָאָה זְחוּחָה
לִבְדֹּק
גְּמִישׁוּת עוֹרִי.


עוֹד, אַתָּה מוֹרִיד אוֹתִי
וּמְנַעֵר בִּמְלֹא אוֹנְךָ.
גּוּפִי דָּלִיל כְּבָר.


בְּתוֹם הַסִּבּוּב הַנּוֹסָף בַּמְּכוֹנָה
מְדַדָּה לִקְרַאתְךָ מֵימִית וּסְחוּטָה.
כֻּלִי נְשִׁיקַתְךָ.

,

מעבר לפינה: דיוקן / חני ברוכין

תגיות: , ,

19 תגובות »

  1. חזק מאוד!

  2. מדליקה ההשוואה הזאת בין מעשה האהבה לזיכוך או התנקות, והקישור המכני / טכני למכונת כביסה ממש מקורי. ויפה שהוא מקפיד על הוראות הכביסה, הגבר שלך.

  3. ביטוי חזק, כן ומעניין.בבית האחרון מיותר לדעתי להכניס את ה”מכונה”, הדימוי “תלויה על חבל הכביסה שלך” מספיק חזק וישיר.
    “כולי נשיקתך” רומנטי מדי לסיטואציה ומחליש את ה”הנאה הזחוחה” שלו ושלך.
    בהצלחה בהמשך.

  4. היא גדולה! היא גדולה! היא גדולה!
    משוררת מס’ 1, כישרון על!
    יום יבוא וכולם ידעו את זה!
    אוהבת מלא

  5. אהבתי מאוד את הדימוי.
    שיר מצוין.

  6. ענקית!

  7. “אתה עושה שרירים” – כבר הכותרת
    משתמעת לשתי פנים

    אין כאן (רק) עונג לכשעצמו
    יש לקריאתי מחאה נשית
    על האישה הנבלעת בכוחניות ובתשוקות
    של בן זוגה
    ומתרכזת באמירתה בבית האחרון
    כשהדוברת טובעת (מרוב ‘כביסות’)
    בנשיקת הנמען:)

    “מְדַדָּה לִקְרַאתְךָ מֵימִית וּסְחוּטָה.
    כֻּלִי נְשִׁיקַתְךָ…”

    חזק מאוד, אמרו כבר?

  8. אהבתי מאוד. למרות החומר התוכני הלא פשוט…
    המצב בו שרויה הדוברת עטוף בדימוי חדשני שכיף לעבור לאורכו.
    אלא שהיזהרי מפיתוח-יתר מטאפורי, אולי אפשר להשמיט את “על גביו” “וביניהם עוצר”.

  9. מצויין!
    מדוייק ומרגש,
    אין עלייך!

  10. מקסים, רגיש, תמים.

  11. ממש הרגשתי את זה,
    יצאתי סחוטה.

  12. שיר נהדר, אינו מעיד על עונג, כי אם פעלולי קרקס שההמשתתפת אינה נהנית לקחת חלק בהם.

  13. האם רק אני מרגיש כי הכתיבה על בחורה תלותית קצת פתטית?
    (בחורה המוכנה לחיות “בְּהֶתְאֵם לִגְחָמוֹת שְׁרִירוּתִיוֹת,
    אַתָּה פּוֹרֵשׂ אוֹתִי
    לָאֹרֵךְ אוֹ לָרֹחַב
    עַל גַּבָּיו.
    נוֹעֵץ בִּי אֲטָבִים
    אֵיבָר-אַחַר-אֵיבָר” .. )

    בתור אישה כותבת ויוצרת תהיי אחראית ואל תחיי לפי גחמות של אחרים
    אלא גחמותייך . פתטיות ותלותיות לא מועילה לך

  14. אמיץ .
    חזק ומדויק .
    התנהגות שמתאימה ,עדיין , לנשים מסוימות .

  15. שיר מאוד יפה ובא לשיאו בדיוק רב.
    היא כחומר ביד היוצר אבל בגוף ראשון מודעת לחלוטין ומשתפת פעולה או שמא בעולה. המלים כך נדמה חומר ביד היוצרת. בקורא היא עושה כרצונה השיר הופך להיות אתה, תלוי על חבל
    כביסה והכותבת מביטה בך זחוחה. היפוך היוצרות. המשוררת מביטה בך.

  16. מאבקי כח – שולט ונשלט אני מבינה שאין צורך במרכך :)
    אולי לא נחוץ הבית האחרון?

  17. אפשר לראות את הצבעים , להריח את הסבון , להיספג ברטיבות .
    מצאתי בו עייפות חוסר אונים ועצב מחד ומאידך תענוג , אהבה וכניעה חמוצה מתוקה ,
    יש חיוניות ואסטתיקה בשיר שלך ובסיומו שמעתי את צליל תנועת הניעור ופריסת הבד אצל כובסת מנוסה .
    צליל מרענן .

  18. אהבתי מאוד

  19. כמו סוג היחסים המתואר -כוחני, גס ושטחי, כך גם כתוב השיר במריחות צבע גסות ובולטות ובצבעים צעקניים. ממקום זה – אי אפשר לזוז הלאה לשום מקום. 

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.