חיים אחרים / ת. נשייה  

כמו בסיפור או שיר של קארבר,
אנו עומדים בשתיקה,
עם מזוודות,
בפתח הדלת שתוביל אותנו לחיים אחרים.
כתבתי “חיים אחרים”,
אך למעשה רציתי לכתוב “גן עדן”
או “גיהנום”.
איני יודע מה האפשרות הפחות גרועה.
כמובן שעצם זה שאנו עומדים בפתח עם מזוודות, לא אומר ששנינו עוזבים.
יתכן שרק אחד עוזב, והשניה מלווה.
ואולי בכלל האחד יוצא והשניה נכנסת.

אנו מחפשים סיבתיות,
ולכן כשמישהו עומד בשתיקה עם מזוודה בפתח דלת -
הוא עוזב.

,

מעבר לפינה: ככלב המנתק

תגיות: , ,

6 תגובות »

  1. הטקסט מעוררר תהיות ומיד עורר בי את הרצון להגדירו ולשייכו ,כי אנחנו מחפשים סיבתיות .נכון ונשארים עם כל האפשרויות .

  2. נכנסים, יוצאים, נשארים או עוזבים?
    אהבתי את העמימות הזו עם ההצבעה התכליתית על עזיבה ברורה בסוף.
    כך כמו מתקפלים כל הלבטים בתוך המזוודות הללו.

  3. מעניין המרחק שלקח הדובר מן הסיטואציה.
    תחילה בדימוי ליצירתו של קארבר
    אחר במושג של חיים אחרים
    ופריטתו לגן עדן או גיהנום.

    אחר נקודת המבט מתמקדת בסיטואציה
    ברגע אחד של מישהובשתיקה, מזוודה בידו בפתח הדלת

    ושוב לקיחת המרחק לגבי האפשרויות השונות
    במעין הרהור פילוסופי המשתף את הקורא
    בחיפוש סיבתיות של הסיטואציה עצמה

    וברקע השאלה מהי הבחירה של השניים בחיים מעבר לדלת
    ברגע הבא ולגבי הצעד הבא,
    ולאיזה כיוון הצעד הבא יוליך לגן עדן או לגיהנום בסיטואציה
    הזאת של פרידה.

    כתוב נהדר.

  4. יפה בעיניי התובנה בסוף, בעניין חיפוש הסיבתיות. כמו כשאנחנו חולמים בזמן השינה: המוח רואה תמונות, ומפני שהוא מחפש סיבתיות, הוא ממציא סיפור שיקשור אותן זו אל זו, ואז קורא לזה חלום.

  5. החיפוש הזה אחר סיבתיות, ההיפוך בין הסיבה לתוצאה והניסיון להבין את התמונה – כולם עושים את השיר הזה מיוחד.

  6. חכם

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.