ואף על פי כן, אהבה / רוחה שפירא  

אֵיךְ לְהַגִּיד אֶת מָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּמִלָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם
לְהַאֲמִין שֶׁאָכֵן זֶה קוֹרֶה לָךְ שׁוּב פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים
אֲפִלּוּ הַנִּמְעָן אֵינוֹ יָכֹל לְהָבִין אֵיךְ מִכְתָּב
נוֹרָה כְּחֵץ בִּתְשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁלֹּא שָׁאַל
,

מעבר לפינה: יוסי דברה

תגיות: ,

7 תגובות »

  1. יש לך פה נמענת אחת שפגעת בה בול… וואו. ואכן כשזה קורה פעם בחיים אפילו יותר מפעם בחיים, בורכנו…

  2. זה יפה ומשמח – השאלה שלא נשאלה, והתשובה שנורתה כחץ.

  3. תימאטית: אמנם “שוב”, אבל רק “פעם אחת בחיים”?!
    צנוע(ה). :)

    ורעיונית: נראה שהשיר מפורש מספיק ויכול היה להסתפק ב…

    אֵיךְ לְהַגִּיד אֶת מָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּמִלָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם
    אֲפִלּוּ הַנִּמְעָן אֵינוֹ יָכֹל לְהָבִין אֵיךְ מִכְתָּב
    נוֹרָה כְּחֵץ בִּתְשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁלֹּא שָׁאַל

    מה גם שהכותרת מרמזת למשמעות השורה השניה. נוצרת כפילות, מפרשת ומרדדת.
    ובכ”ז:
    אם קריטי לך מבנה של ארבע שורות, אולי תשקלי חלוקה של שורה ראשונה לשתיים?
    ועוד: מעניין שמצלולית “נורה” י”ל גם “נורא”. רק בקריאה נוספת תופסת הפסימי(ו)ת שלא “מכתב נורא”…
    מברוק על הפרסום ב”עתון 77″!

  4. יש איזו תחושת ארכאיות מסוימת שעולה מן הזמן שעוד כתבנו מכתבים… אהבתי את הניגוד בין המכתב לעובדה שהוא נורה כחץ… כיום כשכולנו כותבים מייל השורות זוכות במשמעות יתרה. רוחה, תודה.

  5. תודה למגיבים:
    ל-חני: כשכתבתי (את המכתב/שיר)הרגשתי את הסתירה בין “שוב פעם אחת בחיים”, ובכוונה ללא נשימה כמעט בין המילים, אולי לכן השיר מתחיל ב – “איך להגיד את מה שאי אפשר..”
    ל-לי עברון: כמה אני שמחה שפגעתי בול! בברכת עוד..
    ל-איתי: תודה על המשמעות, והכנות.

  6. הי רוחה, מאד אהבתי את השיר.
    לְהַאֲמִין שֶׁאָכֵן זֶה קוֹרֶה לָךְ שׁוּב פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים
    מה שרצית להאמין שקרה פעם אחת בחיים, קורה שוב ושוב.
    ולפעמים אנחנו עונים לשאלה שאיננונישאלים, השאלה באה מתוכנו.

  7. אורה יקרה!
    את מחזקת בי את האמונה שאכן אפשר לחזור בשאלה ואף על פי כן.. לקבל תשובה, תודה!

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.