רֹב / עופר בור  

בְּחֵת בְּטֵבֵת
בִּבְסִיס קְלִיטָה וּמִיּוּן
יָרְדוּ הַמִּתְגַּיְּסִים הַחֲדָשִׁים מֵהָאוֹטוֹבּוּסִים.
הֶחֱלִיפוּ מַדִּים
בְּמַדִּים.
מֵם אָלֶף
שְׁתַּיִם אֶחָד
אַרְבַּע אֶחָד
חָמֵשׁ אֶחָד
תֵּשַׁע.


בְּיוֹד בְּתִשְׁרֵי הִתְחִילָה עוֹד מִלְחָמָה.
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה בְּכִסְלֵו
גַּם דּוּדִי וְחֶזִי וְאִיצִיק
וְחֵן
וְיָאִיר
וְאָסַף.


שָׁנִים אַחַר כָּךְ
בֵּין אָב לֶאֱלוּל
אֲנִי מְתַרְגֵּל
חִיּוּגִים מְקֻצַּרִים
אֶחָד עוֹד בַּסָּדִיר וּשְׁנַיִם בְּמִלּוּאִים
שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ.
אֲנִי מוֹדִיעַ לְשֵׁשׁ:
“כֻּלָּם בְּסֵדֶר”.


פַּעַם,
בְּעוֹדִי מִתְרַפֵּק עַל סִיּוּטִים
אָמְרָה לִּי אִמָּא אַחַת:
“הָרֹב חוֹזְרִים”.

,

מעבר לפינה: סרחיו דניאל צ’רטקוף

תגיות: , , ,

10 תגובות »

  1. מצמרר.

  2. אכן פנץ’ ליין מצמרר

  3. אכן

  4. שיר מפחיד מאד. ומפחידה ההבנה כמה קלה וזמינה ההזדהות איתו.

  5. יש בשיר מין אמת שמובילה לנקודת סיום כואבת.

    שיר יפה .

  6. עצוב-עצוב. לא רק השורה האחרונה. גם ההקפדה על תאריכים ומספרים, גם ההחלפה של מספרים בשמות וחזרה למספרים, וגם צמד המלים “עוד מלחמה”. בעיקר הראשונה מבין השתיים.

  7. מנער ולא מרשה לעבור לסדר היום.

  8. כל השיר ‘התרפקות’ בדיקה של אורח חיים שהוא סיוט
    שגם החיים לא יוצאים ממנו…
    סיוט פרטי
    סיוט לאומי
    סיוט המשפחות השכולות.

  9. המחשה של סיוט. הזכיר לי את “ולס עם בשיר” באיכות ההמחשה. אין לי מילים. שיר מצויין שכל מה שנותר לי לומר עליו הוא: סיוט.

  10. שיר חזק מאוד, “הרב חוזרים” משפט קשה. מה זה הרב? את מי מעניין הרב? אפילו אחד אם לא חוזר…
    החרדה שמתבטאת בספירת המלאי הזאת כל פעם מחדש כדי להודיע שכולם בסדר, עד מתי?
    המשחק והמעבר בין אותיות ומספרים, כמו ברקודים כולנו, נמצא ברקע של חיינו כל הזמן ועדיף לא להיזכר.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.