גיליון שני: צֵל  

,

צִלֵנו נצמד אלינו בכל אשר נלך.

צל העצים הוא ברכה כשהשמש קופחת

אך צִלם של גדולים מאתנו מטיל עלינו אימה.

‘זוטא’ רואה אור מדי יום ג’ בשבוע – וכולם מוזמנים.

3 תגובות »

  1. טקסט יפה. כל כך הרבה אפשר לכתוב על הצל.הצל הוא גם מנוחה לנפש,יש המעדיפים אפילו לעבור את החיים בצל.
    של מי הטקסט הזה?

  2. את הטקסטים הפותחים לכל גיליון כותבים העורכים, במקרה זה – אני.
    נכתב כניסיון ליצור איזה חוט בין ארבע היצירות המרכיבות את הגיליון.

  3. לוסי אלקיויטי שלחה לי את הלינק אליכם.אמנית רב תחומית לוסי ונפש גדולה.אהבתי את מילותיה של סבינה מסג. משוררת מכווננת.מילה בסלע. תודה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.