שיר על חמלה ומחלה / עמית מאוטנר  

אוֹיֵב שָׁקֵט
מְרַתֵּק אוֹתְךָ לַמִּטָּה
בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים.

אֲחָיוֹת סִעוּדִיּוֹת הֵן הַיָּדַיִם
הַלּוֹחֲמוֹת אוֹתְךָ מִכַּר אֶל הַכַּפִּית
מוֹשׁוֹת אוֹתְךָ מֵהָאִיפּוֹן.

,

איפון = (Ipon, ניצחון). בג’ודו, הפלה של היריב על הגב בכוח ובמהירות,
ושליטה טוטאלית בו לאורך זמן.

,

מעבר לפינה: כשכותבים שנה / שאול וייס

תגיות: ,

22 תגובות »

  1. ההשוואה בין השקיעה הקטטונית, הדמנטית משהו למט שמכניסים לנו החיים נכונה ומדויקת. בסופו של דבר העולם נשאר ואנחנו הולכים. עמית, אני במקומך הייתי מנסה למצוא דימוי קצת פחות ספורטיבי לחתימת הקרב הזה שאין בו מנצחים. כה לחי!

  2. האויב השקט הזה מתנחל אצלך ולא משלם שכר דירה. מתנחל עד שהדירה הופכת שלו. (חוצפה לא?)

  3. עמית היקר,
    שיר יפהפה, רגיש ומלא חמלה. המחלה היא שמביסה ב”איפון” – דימוי כ”כ מקורי וכ”כ נכון. והאחיות הסעודיות “לוחמות אותך” ביטוי שהוא עברית לגמרי חדשה ורבת משמעויות, אפשר להבינו איך שרוצים, במשמעות לוחמות במקומך או נלחמות עליך וחייך, ועוד. יישר כוח!
    ברכה

  4. כל הכבוד אחי, שיר ממש מלא רגש ומבטא בצורה אותנטית את תחושת
    חוסר האונים אל מול מחלה הפושטת בגופך ולאיטה לא מאפשרת לך לשלוט בגופך, בעצמך
    מכיוון שאני מכיר את הסיפור האישי העומד מאחורי השיר, אני יודע כמה הוא קולע
    אין עליך !!!

  5. במחלה אין מנצחים ומנוצחים כולם מנוצחים. אומרים למשל שאף אחד לא מנצח את הסרטן, אפשר רק לחיות עם סרטן.

  6. עמית יקר ישר כח אואו אפשר לקחת את השיר רחוק למשמעויות החיים ….. המשך עם כח החיים היצירה באהבה ים

  7. סוד הצימצום של השיר הקצר, הוא אתגרו של כל משורר, שכן,משורר הוא לרוב יושב על
    שרפרף צר עם חצי ישבן תלוי באוויר, כנגד סופר המתרווח בכורסה.השכלת להטמיע את המסר
    ב 6 שורות קצרות, תוך שימוש בחידושי לשון, וגם לגרום ללא מעט משוררים להשמיע זעקה:
    “כמה חבל שלא אני כתבתי את השיר הזה!”
    מלאכת מחשבת.

  8. בס”ד
    עמית יקר
    ושוב אתה מפתיע
    לגעת בלב ולהגיע
    שירך מחלה וחמלה
    חסר שלב וראוי להחלמה

    יישר כוח
    רבקה ק.

  9. מרגש מאוד והדימוי לאיפון כל כך מדויק, מרגישה אותו נכון פיזית.

  10. עמית יקר.

    שיר מקורי ומלא רגישות.

    כמוך.

  11. יופי של שיר
    גם אני אהבתי

  12. יפה!
    אג’ימה, לשיר הבא.

  13. אח שלי,
    אתה, הכתיבה שלך והפירסום שלה – אתם האיפון האמיתי.
    כל הכבוד גבר.

  14. מרגש ומחבר כל אחד לכרית ולאחיות שנלחמות באיפון הפרטי שתוקף אותו

  15. עמית היקר
    שיר עצוב מהלב – אתה חייב לעצמך לכתוב משהו על זריחות – אחרי השקיעות

  16. שיר יוצא דופן ברגישותו, דימוייו ושפתו אין לי מה להוסיף כי נאמרו לך דברים נפלאים

  17. תמונה קטנה החודרת כליות ולב.

  18. זה נורא. לחלות ככה. להיות חסר אונים ככה. שתמיד נהיה בריאים.

  19. שיר חזק ומפחיד.
    המילים “בימים האחרונים” שיכולות לרמז על אירוע יומיומי וחולף (זאת היתה בכל אופן הפרשנות הטבעית שלי בקריאה הראשונה), מקבלות משמעות הפוכה לחלוטין בקריאה השניה.
    אהבתי את התיאור של מרווח המחיה הכל-כך קטן שמשאירה לך המחלה: מכר אל הכפית.

    זה מחזיר אותי לתפילה החילונית הפרטית שלי:
    תן לנו בריאות, עם השאר כבר נסתדר לבד…

  20. עמית ,
    האייפון הזה הוא דימוי אמיתי לאיך שלפעמים החיים מלמדים אותנו חמלה ,
    מקסים איך שדימוי ספורטיבי שכזה הוא רגש ומדויק כ”כ .
    אהבתי מאוד
    סיון

  21. אהבתי – העומק שבפשטות לפעמים לא צריך לכתוב הרבה כדי לרגש
    עמית שיחקת אותה עם המילים

    איך שאתה מפסל אותן יחד ויוצר מסר ועומק

    בקיצור אחלה!

  22. עמית ידידי היקר
    יש משהו הופך-קרביים בקישור שעשית בין שכיבה חסרת אונים על הגב מפאת מחלה/זקנה לקרב ג’ודו. מלחמה חסרת סיכוי מול ספורט של כח ועוצמה. אי-הנוחות הנובעת מן הקישור הזה גורמת לחזור ולקרוא את השיר שוב ושוב, לנסות להבין, לחמול.
    מה עוד צריך משיר מצויין?
    רק תמשיך, אמן.
    צפנת

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.