הייתי בן 19 / שחר-מריו מרדכי  

הָיִיתִי בֵּן 19
כְּשֶׁלא שָּׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ מַעֲטָפָה
רֵיקָה עִם
כְּתֹבֶת וְעִם טַבַּעַת
פְּלַסְטִיק עֲקוּמָה.

וּמַה קִבַּלְתָּ?
זַיִן קִבַּלְתָּ.

בְּכָל זאת אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ כָּל לַיְלָה כִּי
אֲנִי חוֹלֵם, רֵאשִׁית, שֶׁאַתָה
מֵנִיחַ אֶת ראשְׁךָ עַל כְּתֵפַי; שֵׁנִית, שֶׁאֲנִי
מְרַפֵּא אוֹתְךָ בַּחשֶׁךְ; וּשְׁלִישִׁית, שֶׁאַתָה
מְלַמֵּד אוֹתִי
לִכְתֹּב.

וְזוֹ הַסִּבָּה הַרְבִיעִית, חֶזִי.

,

מעבר לפינה: בתו של קזנובה / לי עברון-ועקנין

תגיות: , , ,

26 תגובות »

  1. מחווה נאה.

  2. שחרמריו, דעתי על יצירתך איננה סוד. אתה יוצר מופלא. ואף-על-פי-כן, במקומך, הייתי שוקל לנקות מעט את הבית האחרון: להסיר את המלה בכל זאת, וכן את מניין הפעולות ראשית, שנית, שלישית. פתאום תראה כמה השיר נעשה בוהק וזורם.
    איזה כיף לך שיש מישהו שמלמד אותך לכתוב.
    חיבוק ענק,

    איתי

  3. אהבתי את פירוט הסיבות, ואת משחק האתה/אני/אתה בסופי השורות. וגם את חלום הריפוי בחושך.

  4. לאיתי רון
    כל הבית האחרון בנוי וכתוב כמחווה לאחד מהשירים המפורסמים של אותו חזי.

  5. מכיון שזה שיר על שיר על כתיבה על כתיבה על חזי, לא אפריע לעצמי להתבטא.

    חזי עושה לי צמרמורת. לא שלחתי לו כלכך הרבה דברים. לא שהיה מקבל ממני משהו.
    כבוד, יעני ריספקט, על החופש לדבר איתו ככה. אמיץ אתה.

    הבית וחצי הראשונים עינגו אותי חזק למרות שאם היא ריקה איך יש בה טבעת הקפיץ לי מצמוץ בעין ימין בקריאת החטף הראשונה ותהיתי אם אכן מנוקד כתפיי ברבים או כתפי היחידה או מה

    ובכלל, שיר שאפשר להסתכל עליו הרבה זמן ולהרכיב את גודל הפריים על מספר האותיות מספיק פעמים בשביל לומר שקראתי אלף מילים ולא השתעממתי.

  6. חייבת להוסיף שלא רק הבית וחצי עינגו אותי חזק, הכל, רק ששם עצרתי לאלפית שניה להינות בטרם נמשיך.

  7. שחר,

    כ”כ מקורי ההומאז’ שלך לחזי לסקלי,
    למי שעוד לא הבחין…

    להת’.
    עזרא.

  8. לגיורא,
    עניין המחווה היה ברור לי עוד בשעת הקריאה. עם זאת, ומבלי להפחית מגדולת יצירתו, חלקתי על דרך עבודתו של חזי עוד בחייו, ואני ממשיך להחזיק בדעתי גם עתה. אני חושב שהקיטוע מפחית מעוצמת השיר. טכניקה זו של ריסוק מקצבי יחד עם ריסוק מטאפורי היו חביבות מאוד על חזי ז”ל אישית, נראה לי שמאז כבר עלינו מדרגה. ועם כל זאת, אין הדברים מפחיתים מאיכות שירתו של שחרמריו.

  9. לאיתי
    אבל אם שחר מריו יכתב את הבית האחרון בצורה אחרת אז זה יהיה שיר אחר. לשחר מריו כנראה חשוב מאד ההומז’.

    שלוש סיבות/ חזי לסקלי

    אֲנִי שׂוֹנֵא שִׁירָה
    וְיֵשׁ לְכָךְ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת.
    הָרִאשׁוֹנָה: אֵינִי יָכֹל לְהָנִיחַ אֶת רֹאשִׁי עַל כְּתֵפֶיהָ שֶׁל הַשִּׁירָה.
    הַשְּׁנִיָּה: הַשִּׁירָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָנִיחַ אֶת רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפִי.
    הַשְּׁלִישִׁית: לַשִּׁירָה אֵין רֹאשׁ אוֹ כְּתֵפַיִם.
    וְיֶשְׁנָהּ גַּם סִבָּה רְבִיעִית.”

  10. אני מאד אוהב את השיר הזה.
    אך השיר הזה מעלה אצלי שאלות הקשורות למלאכת השירה. לולא זיהיתי במקרה את השיר “שלוש סיבות” (אני לא בקי במיוחד בשירתו של חזי לסקלי) האם הייתי יודע שמדובר בחזי לסקלי המשורר.? האם הייתי מבין את האירוניה ואת כפל המשמעות של השורה השביעית? האם הייתי יודע לאיזו רפואה הוא נזקק? האם הייתי יודע למה מכוונות השורות האחרונות?
    האם הייתה משמעות כלשהי לשיר בעיני?

    מכיוון שאני “שרוף” ובבית האחרון כבר הבנתי על מי מרמז המשורר, מעניין אותי לדעת איך פירשו את השיר קוראים שלא ידעו “למי התכוון המשורר”?

    ובכלל, האם יש “זכות קיום” (מטפורית) ליצירות שקמות או נופלות על ידע מוקדם מאד מאד ספציפי?
    גיורא

  11. דו שיח נפלא עם למה אני אוהב שירה, בעצם למה אני אוהב לאהוב אותך, ומרגש גם שכחתי להוסיף ,מאוד

  12. איזו יצירתיות נהדרת!

    השיר מתכתב נהדר עם השיר הידוע,
    ומוסיף נופך מקורי משלו.

  13. האם יש זכות קיום לאמנות תלויית הקשר?
    אני יכולה לתת פה את רק דעתי האישית, מה גם שאני מאמינה שאין תשובות מוחלטות בכל הנוגע באמנות. התלות בהקשר במקרה של השיר הספציפי הזה של שחר היא בעיני מינימלית. אם מישהו מתעניין מספיק בשירה, באמנות או בשחר מריו מרדכי בשביל להגיע לעמוד הזה, לקרוא את השיר, ולתהות למה התכוון המשורר, אז אותו המישהו יעשה עוד צעד ויברר. זו במה פתוחה ואפשר לשאול את המשורר, את העורכים (אפילו במייל) או סתם לדפדף באינטרנט וללמוד מהו ההקשר. במקרה שמה שתיארתי אכן יקרה, ליצירה של שחר יש ערך כפול ומכופל: בנוסף לרגשות ששחר חולק דרכה עם הקוראים, יצירתו מפיצה את הידע ומעשירה את הקהל.
    לכן ליצירה הזאת יש לא רק זכות קיום, אלא קיומה משמח אותי עד מאד. במיוחד במדיום הזה שבו היא הופיעה השבוע.
    הקוראים שאינם צריכים לברר את ההקשר כדי להבין את מלוא משמעות השיר, מקבלים ממנו עוד תענוגות: הוא מזכיר להם את הפעם האחרונה שקראו את השיר של לסקלי והוא משקף אותו במראה הייחודית של שחר. לפחות במקרה שלי זה ככה.
    אז תודה, שחר!

  14. אוהבת מאוד את השיר והגעגועים . גיורא , לא מכירה את השיר של חזי, אבל שמו מוכר לאנשי תרבות. וגם אם לא, הכל ברור ויפה.

  15. אני מאוד אוהבת את ההתרסה, זה בא לפנים.
    יש בכתיבה שלך פראות ושיחרור.
    להתראות טובה

  16. יש לך יכולת אמפתית מאוד גבוהה, כי לא רק את המילים שלו אתה אומר, זה כאילו לבשת אותו ממש. ואהבתי את “מה קיבלת? זין קיבלת.”

  17. צחקתי מאוד.

  18. אוהבת מאד את שירתך.
    בשיר הזה אולי בגלל “האילוצים” מרגישה פחות את מריו. מחוות תמיד מרגשות אותי ולי זה נתן ערך מוסף לגוגל ולקרוא עוד משירתו של חזי.
    תודה.

  19. השיר היה לי חזק ללא ידע מוקדם על מי מדובר ונדמה שההומא’ז מתבטא בעיקר במבנה ובשורת הסיום איך תוכן השיר עומד בפני עצמוונותר בלתי תלוי בעליל… . כתיבה כזו גם לכל חזי פרטי אחר טעונה משמעות ואומץ , ההבהרה במה מדובר הפכה את הקריאה בשיר להרפתקאה כפולה .

  20. ל הסדנה-משמרת הלילה:שמחתי מאד לקרא את מה שכתבת. לדעת שהשיר עובד גם בלי לדעת מי הוא אותו חזי ולהכיר את השיר “שלוש סיבות”.
    אני לכשעצמי חושב שאולי היה צריך לשים בתור מוטו “אֲנִי שׂוֹנֵא שִׁירָה
    וְיֵשׁ לְכָךְ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת… חזי לסקלי
    ואז ,הקורא המעוניין היה יכול לעשות מה שעשתה אחת המגיבות ולגלגל בגוגל את השורות האלה ולהכיר את השיר ,את חזי לסקלי ואולי להבין את כל רבדי השיר.

  21. גיורא , שמחתי לשמח , דווקא משום שיפה בעיני שהשיר עומד טוב ללא ההקשר נדמה לי שהוספה של מוטו מעין זה עלולה להעיב עלכך והופכת את השיר למעין שעשוע למביני עניין, אני רוצה לחשוב שהכותב מעריך שהקורא שלו מבין שהוא אינו מבין וכפי שאמרת זה נעורר סקרנות ומעודד לפעולה זריזה על גוגל , אבל הערה עם ההפניה בתום השיר יכולה בהחלט לעשות את העבודה .

  22. ל “סדנה”: קורא שלא יודע ,לא יודע שהוא צריך לחפש וגם אם הוא יודע “שהוא צריך לחפש” אין לו שום קצה חוט לדעת מה לחפש ,את מה לשים במנוע החיפוש. אני שידעתי מה לחפש, לקח לי זמן למצא את השיר. על אחת כמה וכמה למישהו שלא יודע מי הוא אותו חזי, וגם אם הוא ידע שמדובר בחזי לסקלי לא בהכרח יכיר את השיר וידע מה לחפש. אני חושב שמכיוון שהבית האחרון הוא כולו הומז’ ,אין צורך להסתיר. שהרי הומז’ לא יהיה כזה אם לא יתנו לנו רמז לכך.
    אבל אני מניח ששחר מריו יודע את כל מה שכתבתי והיו לו שיקולים משלו בהחלטה שהחליט.
    בכל מקרה, כמו שכבר כתבתי קודם אני אוהב את השיר הזה.

  23. גירא , גם בעיניי השיר מצא חן וגם הדיון שעורר .
    סיון

  24. מחווה יפה וחצופה. אהבתי בבית הראשון את ה”כשלא שלחתי”. זה כמו סינקופה
    ממש בהתחלה.
    אהבה צעירה.
    השכלתי גם מקריאת התגובות.

  25. מריו,
    אוהבת אותך.
    טל סמולסקי.

  26. המאחרת בנשף מגיבה בכל זאת.
    השיר הזה כלל אינו תלוי הקשר. הוא מרתק ומובן גם למי שאינו מכיר את נשוא ההומאז’. אמנם הבינותי למי מתייחס החזי, אך אכן הרמז אינו מספק כדי למצוא את השיר הרלוונטי, למי שאינו מכיר את שירתו. תודה לגיורא פישר שהקל על החיים והביא אותו כאן.
    נכון שמי ששירו של חזי אינו מונח לפניו – מפסיד רבדים בשירו של שחר-מריו. חבל, אך כל מי שהשכלתו מוגבלת מפסיד תמיד בהבנת הנקרא. אין זה אומר כמובן שאינו מקבל סיפוקים ממה שלפניו.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.