שמחת עניים / עדה ק.  

חֲבָל
שֶאֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְצַיֵּר.
רַק הַמִּלִּים נוֹתְרוּ לִי
לְהַקְפִּיא בְּעֶזְרָתָן
תְּמוּנָה חוֹפֶזֶת עַל פְּנֵי הַזְּמַן.

,

מעבר לפינה: אור בין המים / ניר סגל

תגיות: ,

25 תגובות »

  1. גם אני כך :)

  2. אבל יופי שאת יודעת לכתוב.
    שום צייר לא היה יכול לצייר את התובנה
    שאת כתבת ב- 15 מילים.

  3. אני לא חושב שחבל, עדה, כי הנה ציירת. וזה מקסים!

  4. גם שמחת עניים זו שמחה.
    יש מי שמצייר בצבעים ויש מי שבמילים. אני לא בררנית העיקר שהתמונה יפה, והיא אכן כזו.

  5. ואולי משום כך את יודעת לצייר את הרגע במילים.

  6. ביטאת שמחה אמיתית. ממש לא נחמה פורתא. ביטאת שמחת פוטנציה וכתבת שיר יפה על כוח המילים. ועכשיו לא נותר אלא לכתוב את הבא, “להקפיא בעזרתן תמונה חופזת” וגו’…

  7. לקחת אותי למחוזות אלתרמניות לכמה רגעים

  8. לפעמים המילים מעשירות יותר מהציור. אל ייאוש. רק המשיכי לצייר…במילים

  9. יפהפה!!

  10. פשוט ויפה. אך מדוע להסתתר? מילא שמגיב מבקש לעשות כן. אך גם מי שמבקש לעמוד במרכז הבמה? את עומדת מאחורי שירך? אז עמדי בשמך נמלא. אני כעורך לא הייתי מאפשר זאת.

  11. בעצם הגדרת את השירה או אונות בכלל בכמה מילים קולעות

  12. הכוונה אומנות, המם ברחה לה..

  13. דוד,
    כעורך כתב העת אני חייב להסתייג מהדרישה הזו. שמות-עט ושמות לא-מלאים הם חלק מהמסורת הספרותית והיו נהוגים בכתבי-עת ובספרים רבים. אני לא רואה פחות כנות בכתיבה שלא תחת השם המלא

  14. שם-עט זה סיפור נפרד שסיבותיו מגוונות ולא ארחיב (האישיות הגיעה בד”כ אל העורך או לפחות לבית הדפוס והייתה ידועה). לעומת זאת, ברשת, לצערי הרב, ההסתתרות האנונימית רכשה ביושר “שם רע”, בלשון המעטה. אכן נכון כל מקרה לגופו, ומקרה זה הוא בלי ספק קל, ממש בקצה הסקלה, ובכל זאת ….

  15. להקפיא רגע משמעותי
    מקפיאים הן בציור והן במילים

    את מהות השירה שילבת כאן
    במילים החובקות תמונה.

  16. לדעת להשתמש במילים בכדי להקפיא זמן זה כשרון
    ולך… יש!!!! אני מקצרת תהליכים במצלמה (-:

  17. הכותבת מוכרת לי וסיבותיה לאנונימיות עמה. איני רואה סיבה לשלול את הזכות הזו – דווקא ברשת, שבה רבים וטובים מפרסמים טורים וכתבות בשמות שאולים.

  18. לרונן אם אתה מכיר אישית, זה כבר סיפור אחר. אחרת ניתן ליפול למלכודות. וכעורך לשעבר אני יכול לומר לך שכבר היו דברים מעולם.

  19. תודה רבה לכולכם על דבריכם. עכשיו אני גם שמחה במִלוֹתיי, וגם שמחה תודות למִלוֹתיכם.
    לדוד אדלר: מדוע שם עט הוא “סיפור נפרד”? למיטב הבנתי, זה בדיוק הסיפור…
    זו איננה בהכרח הסתתרות, ובוודאי שלא מלכודת משום סוג – וכפי שניתן להבין גם מתגובת העורך, השם המלא ופרטי ההתקשרות שמורים במערכת.

  20. אם זה שם עט זה אכן סיפור אחר. לא הבנתי ששלך הוא כזה. אם כן בשם השקיפות אל תגלי השם אך אולי את הסיבה שלדבריך אינה הסתתרות.

  21. עדה, בשירך הקצר תארת באופן ממצה ורגיש את מהותו של השיר -להקפיא רגע בזמן החולף

  22. אין אמנות שהיא טובה מהאחרת לתאר וליצור עולמות. אבל אני מבינה את החיפוש אחר הדבר המדויק יותר. לי חסרות לפעמים המילים. לכן אני מציירת אותיות ומילים. וגם כתבתי כמה הייקו כעוד דרך לצייר תמונה…במילים.
    יפה.

  23. עדה,
    שיר לירי-הגותי, קצר וקולע. אולי לא מעט ציירים צריכים לקנא בך.
    עקיבא

  24. עדה,
    שיר מקסים. ציירת בדיוק מושלם מחסור שמרגיש כמעט כל אדם כותב. ישר דרך!
    אנה

  25. ושוב תודה למגיבים.
    לדוד אדלר: הבחירה בכינוי הזה (שהוא שמי האמיתי, גם אם לא המלא) באמת נבעה בתחילה מפחד מהמדיום האינטרנטי החדש והלא נודע. אבל עכשיו, לאחר נסיון של כמה שנות גלישה וכתיבה באינטרנט, אני שומרת אמונים לוורסיה הזאת של שמי פשוט משום שהתרגלתי אליה והיא טובה בעיניי.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.