קיפולי גוף / אוהד ובר  

רַגְלַיִמ יָדַיִמ בֶּטֶנ בְּתוֹךְ
רַגְלַיִם יָדַיִם בֶּטֶן מְקֻ-
פָּלוֹת כָּכָה שֶׁלֹּא תּוּכְלוּ
לְנַתֵּק לֹא תּוּכְלוּ לְנַתֵּק
שְׁנֵי אֲנָשִׁימִתְמַזְּגִים עִם הַבְטָחָה
כְּמוֹ קְרֶם הֲגַנָּה
הַיּוֹם לֹא יִפְלְשׁוּ
טַנְקִים זָרִים לִרְחוֹבוֹת מוּזָרוּתֵנוּ.

,

מעבר לפינה: ממד האקו של הרוח / סמדר לומניץ

תגיות: ,

13 תגובות »

  1. מוצאים חן בעיניי קיפולי המלים המתארות את קיפולי הגוף.

  2. מקסים! אהבתי את הטכניקה הטלפרינטרית הזאת של היעדר אותיות סופיות, אולי בדיוק לכן, כי אין כאן באמת סוף. הכול מכלול אחד. מזכיר גם את הטיפוגרפיה של יונה וולך בשיר קדמשנתי.

  3. מכיוון שכתבו על הטכניקה, אני אתעלם.
    אהבתי את שורות הסיום ומאמצת את …הבטחה כמו קרם הגנה, מעולה!

  4. החיבור המגן, גם בצורה וגם בתוכן, גם אני אהבתי מאוד את שורת הסיום

  5. הבטחה כמו קרם הגנה, זה כל כך מפתיע! פרוע!
    שני אנשים ככה מקופלים, שום טנק! בהחלט!

  6. מזכיר גם את הטיפוגרפיה של לולו – יוצרת רב תחומית.

    הטכניקה קצת מעקרת לטעמי את המסרים היפים שבשיר. מצד שני ניתן להנות משניהם לאחר קריאה חוזרת

  7. מקסים

  8. אוהד, אחד השירים המעניינים שלך, אהבתי את כפילויות המשפטים המגובבות בשיר כמו שכבות של קרם הגנה. אהבתי את “מְקֻ-/פָּלוֹת”, כאשר הרַגְלַיִם היָדַיִם והבֶּטֶן נופלות ומתקפלות בעצם. המלים “עִם הַבְטָחָה” ו”מוּזָרוּתֵנוּ” שולחות אותנו לטיב היחסים בין השניים, אהבתי יותר את הראשון, כי הוא נראה לי קשור יותר למהות של השיר. השני נשמע יפה בתוך המטאפורה, אבל נכנס לי כמו עצם זר.

  9. מעורר למחשבה.
    רגעי האחדות, השלווה, האושר, האהבה-
    הארעיים לפני ניתוק או מלחמה
    בין אם הם אישיים או לאומיים.
    כמו געגוע למצב עוברי.

    ההבטחה שלחה אותי לילדי חורף 73

  10. יפה המטאפורה של קיפולי הגוף בה מקופלת הנפש.
    מענין הרעיון של חיבור נפשי עם נפש אחרת…להגנה מ…עולם חיצוני זר הפולש כטנק. משחק מלים נאה של זר ו-מוזר
    מי הזר ומי המוזר?
    צליל פוליטי-חברתי והקשר אקטואלי: אצלנו טנקים בקונוטציות רבות. לא זרים לנו אך לאחרים… באקרנים סרט אוטוביוגרפי (לבנון) שכולו בטנק בו נפשות מקופלות…
    רק היום הטנק לא יפלוש, כאשר אנשים מתמזגיפ – הכח של האחוה האנושית ימנע זאת…

  11. 111

  12. נהדר. המשחק עם המילים, אותיות לא סופיות, חיבור המילים ובסוף- טנקים! שבכל כוחם האדיר לא יוכלו לפרוץ את החיבור. פשוט נהדר

  13. השיר משחקי,עם איזה אלמנט נונסנסי, הטנק הכבד הזה שמופיע בסוף,שהוא אנטיזה לקלות של

    קיפולי הגוף, שמזכירים גם אורגמי יפניים.המטפורה הזו של הטנק,כלי המלחמה הזה שמאיים

    על האוהבים,הוא נונסנסי במהותו,אבל משקף גם חרדה בסיסית,קיומית כאילו הכל משחק של רגע

    ואולי הכל אשלייה. הפסיחות יפות.ויש כאן בהחלט סימטרייה יפה ביןתוכן וצורה משחקיים.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.