* / רחל בכר  

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,“בָּתִּים לְלֹא אוֹר בַּחַלוֹנוֹת”
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,(עליזה גורי)

בָּתִּים שֶׁעֵינֵיהֶם כְּבוּיוֹת
אַכְסַדְרוֹתֵיהֶם כְּרוּיוֹת לָאֹפֶל.
אֲרֻבּוֹתֵיהֶם נוֹשְׁפוֹת קְלָלוֹת
שִׂפְתּוֹתֵיהֶם צְפוּדוֹת
מְטַיְּלוֹת חַלְחָלָה
עַל גַּבּי.

בָּתִּים לְלֹא אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת
קִנְאַת רְפָאִים אֲרֻכֵּי גֵּו יְעוֹרְרוּ
וּנְקִיפוֹת לְבָבָם יִרְדְפוּנִי עִם עֶרֶב
עֵת שִׂרְטוּט רוֹשֵׁם פַּחַד בַּזְּגוּגִיוֹת
וְנִשְׁמָתָם מַעְצוֹר בַּדֶּלֶת.

,

מעבר לפינה: זיכרונות מהעיר התחתית וילדה אחת שמתה / אביטל ז’נט קשת

תגיות: , ,

10 תגובות »

  1. וואוו… איזה יופי. מזכיר קצת את לונדון.

  2. רחל, אני שמחה למצוא אותך כאן.
    אני זוכרת את השיר, והוא עדיין יפה בעיניי, אם כי מפחיד מאד…

  3. אי אפשר להישאר אדיש לבתים האלה.
    הרבה סדר יש בבתים האלה.
    סדר שמשרה בי כאוס…

  4. רחל,שלום
    השיר שלך מלא אותי בין רגע בתמונות משורטטות בקו שחור ומלא
    בתחושות פיזיות ובחיות מתוך אפלה.אני עובדת על מחזה של ברכט,
    ומצאתי בזה אפלה דומה לעולם שהוא מביא אחרי המלחמה.
    תודה לך.

  5. וְנִשְׁמָתָם מַעְצוֹר בַּדֶּלֶת (אהבתי)

    נהדר! השיר מזכיר את האפלה האירופאית…

  6. תודה לכל המגיבים.
    מחמם את הלב.
    האפלה הזו היא ירושלמית, שכונת ממילא. השיר נכתב בהשראת כתבה שקראתי ב”ידיעות אחרונות” על בתי הפאר שנותרים מיותמים כי בעליהם רכשו אותם לצורך השקעה אך בחרו לחיות בחו”ל.
    שנה טובה
    רחל

  7. לא נוסע יותר לירושליים!

  8. שיר ממש ברמה גבוהה
    קראתי כל שורה בשקיקה
    ונהנתי מכל רגע.
    בקיצור אחלה שיר.

  9. אם זאת ירושליים החדשה אנחנו חוזרים לתקופת העיירה.
    עיר של אחרים לא שלנו
    שבי

  10. מעורר צינה גם בגבי
    ירושלים כעיר מקלט ולא כבית
    עצוב

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.