פְּרוֹמוֹ לְסוֹף עִדַּן הַתְּמִימוּת / עמית מאוטנר  

שׁוּב נִרְדֶּמֶת לְאוֹר מִרְקַע הַטֶּלֶוִיזְיָה הַבֵּיתִי
שֶׁלָּךְ, הַדּוֹלֵק בְּרִצּוּד אֵין-תָּכְנִית…

אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע
פּוֹשֵׁט הַצָּג

אֶת הָעוֹר הַכּוֹכָבִי שֶׁהֻקְפַּד עַל פָּנָיו
כְּלוֹט אָדִיב-חַיְכָנִי

וְגֻלְגֹּלֶת וְשֶׁלֶד חַסְרֵי אֱלֹהִים פּוֹרְצִים מִתּוֹכוֹ
הוֹפְכִים אֶת חַיַּיִךְ

סֶרֶט זָר

,

מעבר לפינה: בעלת בית הקולנוע / לי עברון-ועקנין

תגיות: , , ,

20 תגובות »

  1. מבהיל! לא הייתי רוצה להיות בסרט הזה.

  2. הו, זה באמת מפחיד: להתעורר מחלום אחד וליפול ישר לתוך סיוט. המרקע המרצד מזכיר קצת את “אחרי החשיכה” של מורקמי, אבל מפחיד הרבה יותר ממנו.

  3. “שׁוּב נִרְדֶּמֶת לְאוֹר מִרְקַע הַטֶּלֶוִיזְיָה הַבֵּיתִי
    שֶׁלָּךְ, הַדּוֹלֵק בְּרִצּוּד אֵין-תָּכְנִית…”

    אנחנו נוטים לשכוח כמה אלים ובוגדני
    יכול להיות אותו “מרקע” המעטר את חיינו
    באשליה חברית ביומיום (כמעט תמיד ב”רִצּוּד אֵין-תָּכְנִית”).
    מילים מדויקות.

     

  4. היא זרה לעצמה, אבל אתה לא זר לה. (ככה הבנתי)

  5. כשאין טוב יש רע! אין ריק! “ריצוד אין תכנית” – אין כאן טוב ולצערנו מגיע הרע במקומו. ההשראה לדעתי זו באה מפירוש רש”י על התורה בסיפור מכירת יוסף ע”י אחיו בספר בראשית, שם מסופר שבתחילה זרקו אותו האחים לבור ולשון המקרא היא: “והבור ריק אין בו מים”, ורש”י מפרש במקום: “מים אין בו (מים=טוב), אבל נחשים ועקרבים יש בו”

  6. ממלא ומרוקן בבת אחת. חזק וטוב.

  7. כדיי לגרום לתשע שורות לקוניות לתאר סיטואציה כל כך מורכבת ונוראה,
    נחוץ כישרון רב.

    כתיבה לתפארת.

  8. סוף עידן התמימות מפחיד ותוקפני. אפילו הייתי אומרת משהו “אנסי”, יש זכר ונקבה,הוא פורץ והופך את חייה וסוף עידן התמימות.
    הגזמתי?

  9. אאוצ’ – כואב

  10. אורות העולם החיצון, אינם יכולים להעלים את הכאב הפנימי המוצפן.
    את הכאב הזה ,
    וגם לא את האחרים.

    כתיבה מדויקת

  11. אני בדעה שכל תגובה לטקסט שהוא ריכוז ותמצות של אמירה, מדללת את הטקסט המקורי, מהווה לא יותר מאשר הד קלוש, עמום, לאמירה שהיתה בטקסט המקורי, תהא עוצמתו אשר תהא.

    ודעתי מתחזקת נוכח טקסט כגון זה שמובא כאן – טקסט שבו מפגין עמית (שוב, וזה לא חדש לי) את יכולתו בליהטוט במילים ובמשמעויות כפולות, משולשות ומרובעות. את יכולתו בדיוק מילולי.

    אז למה שאגיב? תגובה יכולה להיות אחד משניים: סוג של דיון – או סוג של מחמאה. דיון אין מה לפתח כאן, כי עמית הציג מסקנה שאני שלם איתה, ומחמאה? נו באמת. נכון שכל אחד מאיתנו אוהב מחמאות, אבל יש אנשים שבעת החיפוש הפנימי שלהם אחר דיוק, בעת הליטוש העצמי והכיוונון האינטימי הבלתי פוסק שלהם, מחמאות עשויות להתפרש בעיניהם כאמירה חלולה, יחסית לעוצמה שבה הם חשים את הרווחה האישית על ההצלחה שביציקת תחושותיהם, רגשותיהם, אמירתם וכו’, לכלים מילוליים.

    ואני שונא להיות חלול. אני לומד להתאפק.

    (ובכ”ז נדמה לי שלא הצלחתי להימנע מלהשחיל מחמאה.)

  12. עמית יקירי
    כאבא לבנות שיהיו בריאות, קשה לי לקרוא שוב את את הפרומו —נגעת !!!

  13. אהבתי את השיר. כשהסיוט הופך למציאות, חייה הופכים סרט זר. חזק,קצר וקולע.

  14. עמית’קה, שיר מענין. אהבתי את הסיום – “סרט זר”.
    הטלויזיה פושטת את עצמה והופכת מדבר פסיבי
    לבעלת משמעות מהפכת.
    מזכיר לי את הסרט “כייבל גאי”, לכאורה סתם עוד קומדית עיוותים של ג’ים קארי.
    אולם כשמעמיקים מגלים ביקורת חברתית על הטלויזיה כמעצבת, משתלטת, ומסכנת אותנו.
    הכל בדמות טכנאי הכבלים הפסיכופט שמגלם קארי.

  15. אוףףף… איזו צמרמורת, עמית. הגולגולת והשלד הופכים את חייה של הגיבורה אבל יותר מזה את מעיו של הקורא.

    ישר כוח.

  16. לשד השיר הזכיר נשכחות.
    “פושט הצג”…
    “הפך את חייך”…

  17. זה נשמע כמו פתיחה מצויינת לסרט אימה…
    עמיתוש, איך אתה מצליח לתאר בצורה כה מצמררת ויפה את הסרט אימה שאנחנו נכנסים לתוכו

  18. הבדידות לדעתי מוצגת כאן באור חדש ונוגע, בי בכל אופן

  19. זו אמירה מעניינת ולא חד-משמעית באשר לטלוויזיה.
    השיר מזכיר לי את הסרט “פולטרגייסט”, בו התחילו כל הצרות אחרי שהסתיימו השידורים. לפיכך, אולי עדיפים כל שידורי ההבלים על השלג המרצד שבסיומם.
    אולי בגלל זה, בימינו השידורים כבר לא מסתיימים לעולם
    וזה מעלה געגוע להודעת הקריין של ילדותי שבישר: “כאן מסתיימים שידורינו. לילה טוב מירושלים” ומיד אחריו נשמעה נעימת “התקווה” על רקע דגל ישראל המתנופף…)
    בהחלט פרומו משובח לסוף עידן התמימות.

  20. עמית שנוגע בליבי,
    לפעמים אנו יושבים אל מול המרקע ואמרים לעצמנו “רק קצת לנקות את הראש”,
    אך למעשה אנו מלכלכים אותו בתוצאות שאפילו לנו קשה לצפות אותן.

    אם נשב ונחשוב כמה מתפיסות חיינו הקיימות קשורות לאותם ניקויי ראש, אולי נבין משהו בסיסי ביותר על עצמנו.

    תודה ששיתפת אותי.
    שנה טובה ומאושרת לך.

    ליאור.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.