* / שגיא אלנקווה  

אִם אֶכְתֹּב אַגָּס מַסְפִּיק פְּעָמִים
אָז לַמִּלָּה יִהְיֶה נִיחוֹחַ
קַל
שֶׁל נוֹכְחוּת אַגָּס?
אֲבָל אִם אֶכְתֹּב אַגָּס
פַּעַם אַחַת
כְּבָר מַשַּׁב הָרוּחַ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים
שֶׁל
נִיחוֹחַ הָאַגָּס.

,

מעבר לפינה: אורלי עסיס

תגיות: ,

4 תגובות »

  1. איזה יופי של שיר.איך באמת מחדירים את ניחוח האגס למלה? איך עושים את זה?
    את שאלת השאלות שאלת נהדר.

  2. מזכיר קצת את ‘אם תרצו’ של חזי לסקלי: האמירה האחת, הצנועה, חזקה יותר מכל הפעמים הרבות.

  3. יפה בעיני החלק השני של השיר – “משב הרוח הקל שבקלים” של ניחוחוֹת-הנוכחוּת, נוגע-לא-נוגע, ובעצם די בכך. אפילו אם הנוכחוּת עצמה איננה שם.

  4. אכן, כמו שעדה כתבה – הנוכחות הקלילה משרה עוצמה רבה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.