מרעום / עמית מאוטנר  

זוֹ שֶׁלְּיָדְךָ תּוֹפֶסֶת בַּמּוֹשְׁכוֹת
מַדְהִירָה בְּחֹזֶק יָד
לֹא מַבְחִינָה מַחְוִיר לְאָחוֹר
מִתְרוֹפף בַּמּוֹרָד אַחֲרֵי כִּרְכָּרָה.
סוֹבֶרֶת רַכָּב אוֹטוֹמָטִי אַתָּה.

,

מעבר לפינה: שיר זול / גיורא פישר

תגיות: ,

6 תגובות »

  1. דימוי נפלא, אוהבת את השיר!

  2. חיבור מקסים ויוצא דופן בין עבר והווה מוטורי.
    לא בטוחה שיש מעבר לזה עוד משהו. כלומר, משמעות.

  3. אוהב את הקטנטן הזה. ארוטי במידה ואנרגטי במידה.

  4. עמית! תן לה לתפוס במושכות, היא יודעת הרי לעשות זאת טוב ממך. אתה משורר לא?

  5. עמית, כרגיל אתה גורם לי להתרגשות

  6. עמית’קה,
    נהנתי מהשיר
    תמיד אצלך כל מילדה מקבלת ביטוי ונוכחות עזים,
    כמו עקבות בודדות על חול מדבר.
    אהבתי גם את הבחירה המצלולית לסיים ב – אתה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.