לכבות ולהדליק / שמואל כהן  

לְכַבּוֹת וּלְהַדְלִיק
זוֹ תְּרוּפַת הַפֶּלֶא שֶׁנָּתַן לִי
אִישׁ הַמַּחְשְׁבִים
הִבְטִיחַ תְּמִיכָה
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה.
נִסִּיתִי כְּשֶׁהָלַכְתְּ מִמֶּנִּי
וְלֹא הָלַךְ.

,

מעבר לפינה: שי צבי הורודי

תגיות: ,

7 תגובות »

  1. אהבתי את הסמיכות של העולם המכאני ליחסים אנושיים.

  2. אהבתי

  3. פשטות חומרי השיר וישירות האמירה מעניקה לו מימדים אנושיים. לא צריך יותר.

  4. מחוייך למרות העצב – ונחמד הסיום הזה, עם הפועל “הלך” במשמעויותיו השונות.
    ממה שאני מתרשמת בדרך כלל, תרופת הפלא הזאת לא כל כך עוזרת אפילו למחשבים…

  5. אם אפשר היה לכבוד ולהדליק את האהבה…
    אם אפשר היה בכלל לעשות ככה לחיים, restart

  6. איזה מותק!

  7. קצר וקולע, למרות שבסופו של דבר זה עוזר גם ללב…

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.