בשוך / אמיר שגיב  

כַּנִּרְאֶה
כַּנִרְאֶה שֶׁאֹהַב אוֹתָךְ אִם לֹא
תֹּאבִי לֶאֱהֹב אוֹתִי. נִרְאֶה מַה
יַעֲלֶה בֵּינִי וּבֵינֵךְ בַּאוֹב. נִרְאֶה.


תִּרְאֶה,
שֶׁמְּאֻחָר יוֹתֵר יוֹרֵד וּמְכַסֶּה
גַּגּוֹת, נַחֲלוֹתֵינוּ שֶׁגּוֹבְלוֹת זוֹ
בַּזּוֹ. עַכְשָׁיו מְאֻחר מִדַּי, תִּרְאֶה.


קוּם-צֵא
וּרְאֵה, שֶׁבְּעֵינַי הַלָּבָן נוֹתַר לָבָן.
נִשְׁאַר, חוֹק הוּא שֶׁלּעוֹלָם יִהְיֶה
לָבָן. קוּם צֵא, רְאֵה.


נִדְמֶה
שֶׁבְּשֹׁךְ הַדְּבָרִים נוֹתַר לִי מִמֵּךְ
הָרֹךְ. הָרַעַשׁ, הָרַעַשׁ לוּ הָיָה
בְּתוֹךְ. אֲבָל יָקִּירָתִי, כָּךְ נִדְמֶה.

,

מעבר לפינה: סוכריות סודה / ניר סגל

תגיות: ,

9 תגובות »

  1. אהבתי מאוד את המבנה שמגלה, מפרט ומסכם וכל זה בתוך כל חוסר הביטחון שבשיר

  2. לא הכל הבנתי – במיוחד לא את המלה “תאבי” בבית הראשון – אבל הדו-שיח הזה בנוי יפה ומוקפד ומעניין, כולל החזרות ומשחקי המלים והצלילים, והבית האחרון מאד יפה בעיניי.

  3. תאבי = תרצי, אם אני לא טועה.

  4. כן, וזה יוצר משחק יפה עם “לאהב” – אבל בבניין הזה? אני מכירה רק תֹּאבִי. או, לחילופין, משורש א.ו.ה. או שאולי אני מסתמכת על מהדורות ישנות מדי?

  5. אם כך, מדובר על טעות שלי בניקוד, וזו תתוקן מיד. משום מה חשבתי שזה הניקוד הנכון, אבל בדיקה במילון העמידה אותי על טעותי.

  6. עדה ק יקירתי – מה לא הבנת. אשמח לענות (או סתם לשלוח עוד שירים למי שרוצה)

  7. תודה, זה בסדר: העניינים ברובם התבררו בינתיים.

  8. להבדיל מז’ז’פין שלך-
    אהבתי מאוד.
    בעיקר את הרוך שנשאר.בסוף זה כל מה שנשאר..

  9. מה עם הבית של הלבן? הוא לא קצת חסר? שומר על הצורה אבל מתפשר על התוכן.
    השאר מעניין.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.