* / שגיא אלנקווה  

אֲנִי נָע לְלֹא נְקֻדַּת יִחוּס,
וּבְעֶצֶם אֵין נְקֻדָּה לָנוּעַ מִמֶּנָּה אוֹ אֵלֶיהָ
וַאֲנִי כְּלָל אֵינֶנִּי נָע,
אֲנִי מְכֻפָּף תַּחַת לַחַץ בִּלְתִּי נִסְבָּל
אֲנִי זָקוּף מִדַּי
מִדַּי הַרְבֵּה זְמַן,
לְבַטֵּא אֶת עַצְמִי אֲנִי לֹא
אֲנִי מַרְבֶּה לְגַהֵק
מַרְבֶּה לְשַׁהֵק
מַרְבֶּה לֶאֱכֹל
כָּךְ,
יְצוּר קַדְמוֹנִי
שֶׁלְּשׁוֹנוֹ קְבוּעָה בְּסֶלַע
מֹחִי הוּא קֻבִּיָּה
אוֹ כַּדּוּר
אוֹ אַבְזָם
הוּא נִפְתָּח וְנִסְגָּר
וְנִפְתָּח וְנִסְגָּר
מֹחִי הוּא מִטְרִיָּה
הוּא סִיגַרְיָה כְּבוּיָה

,

מעבר לפינה: אין מקום כמו / רותם גולדמן

תגיות: ,

6 תגובות »

  1. מקסים

  2. שיר מעניין

  3. אח, יצור קדמוני שהוא אבזם או מטריה… ואיך המוח מסתובב סביב עצמו בפיתולים.
    טקסט שריגש אותי.

  4. אני מוצאת שזה שיר קשה. כשאתה נע ללא נקודת ייחוס, למעשה אתה לא נע?
    נוצר יצור קשה, כמעט פרימיטיבי, לשונו בסלע, שזה יכול להות גם לשונו במובן שפה, אבל לא כאן כי מוחו קוביה.

  5. שיר מצוין! אהבתי מאוד.
    זה שיר נוגע ללב הכתוב בטון של וידוי, בו מכריז המשורר על ארעיות הקיום.
    השיר יפה כל-כך בזכות השילוב בין לשון פרוזאית ישירה ואותנטית,
    לבין לשון מטאפורית מקורית ומעוררת מחשבה (והזדהות).

  6. היי שגיא,
    בן דודי היקר,
    התחלתי לעקוב אחרי שירה שלך כבר מזמן
    אך משיר לשיר אני נהנת יותר ומעריכה את הכשרון הגדול בו זכית
    כש”מכירים” את האדם שמאחורי השיר זה נותן עוד כיוון לחשיבה עוד יותר עמוקה
    ואין ספק אפילו הזדהות…
    אביבית

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.